אני מציירת כתמים על גבי קנבס. הכתמים מתחברים לכדי דמותי, אשר מחזיקה בצבר. את הצבר ניתקתי מהאדמה שבה צמח. בציור רואים אותי חותכת את הצבר, אוטמת אותו בצנצנת, ואחר כך מנסה לחלץ אותו בחזרה. הצבר מסמל את הערבי הפלסטיני אשר נאחז באדמתו. למרות כל מה שעבר ומוסיף לעבור, הוא מחזיק […]

המלכה: אֶל מִי זֶה תְּדַבֵּר? המלט: אֵינֵךְ רוֹאָה שָׁם כְּלוּם? המלכה: לֹא־כְלוּם; אַף־כִּי עֵינַי רוֹאוֹת שָׁם אֶת הַכֹּל. המלט: וְלֹא שָׁמַעַתְּ כְּלוּם? המלכה: לֹא־כְלוּם, מִלְּבַד אֶת שְׁנֵינוּ. המלט: הַבִּיטִי נָא וּרְאִי: אֵיךְ הוּא חוֹמֵק־הוֹלֵךְ אָבִי לָבוּשׁ מַדָּיו, כְּמוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי. הַבִּיטִי, הוּא הוֹלֵךְ, הִנֵּה עוֹבֵר הַסָּף! (הרוח יוצא.) המלכה: הֲלֹא […]

כמו אפשר להסיר מכל זה חוט אחד בלא שייפרם הכול. יעקב רז[1]   ברגע שאת רואה את זה, את כבר לא יכולה שלא לראות. וברגע שאת רואה, לשתוק זה מעשה פוליטי בדיוק כמו לדבֵּר … בכל מקרה, את אחראית. ארונדהטי רוי[2]   מגלה טפח ומכסה טפחיים תועה ביער עבות. בין […]

התנהגתי כאילו לא ראיתי אותה כשנכנסה לחנות, והמשכתי להנהן אל שלושת הזרים שעמדו מולי כשהספר שלי בידם. לא הבנתי מה היא עושה שם, כלומר, התחלתי להבין שהיא באה בשבילי, לא יכול להיות שלא, ואולי דווקא בגלל זה לא נתתי לה את העונג הקטן והמפוקפק הזה, להיות האחת שמבחינים בה קודם. […]

א ייסדתי את אמזון מרוקו כדי לגרום לחבר שלי, שמכר סמים, לעסוק במשהו אחר. לא ידעתי אם זה יצליח, אבל לא היתה לי ברירה. כישורי המסחר המדהימים שלו בוזבזו על נוער מרוקאי מפונק ועל תיירים. ברגע שיבין כמה אפשרויות אמיתיות מחכות לו עם קצת מאמץ, חשבתי, יתמסר לאמזון מרוקו ונהיה […]

שחר זינק מכיסאו, קירב את המיקרופון אל פיו וצעק בנחרצות, שוב, בפעם האלף מאז התחיל את השידור: ״הממשלה הזאתי!…״ רגלו פגעה בשולחן העבודה ובובה שהיתה עליו נפלה. חרך קטן, בדלת מאחורי שחר, נעלם. השידור נקטע באחת. שעה לאחר מכן הופיע שחר אצלי במשרד, לבוש באותם הבגדים, וצעק עליי: ״הממשלה רודפת […]