רכס ההרים

כשראיתי את רכס ההרים במדבר אטקמה בשנת 2012 חוויתי התעוררות נשגבת ממש, כמו אושר שהתגשם בצורה של הטבע – נבלעתי על ידי כוחו. רק אז, אחרי שנים של חיפוש, סגנון הציור שלי הגיע לאסתטיקה שהרגשתי מרוצה ממנה, יכולתי לבטא את עצמי בכנות.

הייתי די רומנטית עד אז, יכולתי לראות את משמעות החיים רק באמצעות ריחוק מחיי העירוניים, שהפכו לשנים של חיפוש וטיולים, תהליך מתמשך של מציאת עצמך.

אני משתמשת בעבודה שלי כתהליך ריפוי, דרך לגרש מלנכוליה. בעבודות שלי אפשר למצוא את הנרטיב של חיי. העבודות שלי אישיות מאוד, מתפקדות כמעט כמו יומן: יש בהן סכסוך פנימי, כאב, חיפוש אחר מצב אידיאלי של הוויה: ריק, שקט, היוולדות מחדש.

מהדורה מקוונת | דצמבר, 2017