תפילה אל האנשים החיים כדי לסלוח להם על שהם חיים

אתם שעוברים
מכוסים היטב במלוא השרירים
בבגד שהולם אתכם
או לא
או בערך
אתם שעוברים
והחיים סוערים בדמכם
דבוקים לשלד שלכם
בצעד תוסס אתלטי גמלוני
מחויכים זעופים, כולכם כה נאים
כל כך שגרתיים
כל כך כמו כולם בשגרתיות שלכם
כה נאים בשגרתיות שלכם
עשירת הגוונים
מפועמים בחיים שמונעים מכם
להרגיש את החזה העוקב אחרי הרגל
את היד המורמת אל הכובע
את היד על הלב
את פיקת הברך שמתגלגלת לאיטה בתוך הברך
איך נסלח לכם על שאתם חיים…
אתם שעוברים
מכוסים היטב במלוא השרירים
איך נסלח לכם
הם כולם מתים
אתם עוברים ושותים בבתי קפה
אתה מאושר היא אוהבת אותך
מצב רוח רע דאגות כלכליות
איך איך
יסלחו לכם אי־פעם
אלה המתים
כדי שתוכלו לעבור
מכוסים היטב במלוא השרירים
כדי שתוכלו לשתות בבתי קפה
כדי שתהיו צעירים יותר בכל אביב
אני מתחננת
תעשו משהו
למדו צעדי ריקוד
משהו שיצדיק את קיומכם
שיקנה לכם זכות
להיות לבושים בעורכם בשְֹער גופכם
תלמדו לצעוד ולצחוק
כי זה יהיה טיפשי מדי
בסופו של דבר
שכל כך הרבה מתו
בשעה שאתם חיים
בלי לעשות כלום בחייכם.

*

אני חוזרת
ממקום שהוא מעבר לידיעה
ועכשיו עליי לשכוח את שנודע לי
שכן אחרת
לא אוכל יותר לחיות.

*

אחרי הכול
מוטב לא להאמין
בסיפורים האלה
של החוזרים מן המתים
כי לעולם לא תישנו עוד
אם תאמינו
לרוחות הרפאים הללו
שחזרו מן המתים
בלי שיוכלו אפילו
להסביר איך.

מהדורה מקוונת | מרץ 2024
דימוי: רות פוירשטיין, משהו השתנה. אני ישנה פחות. הלב מעיר אותי, 2017, טושים ודיו על נייר, 47.5*33
באדיבות הוצאת עם עובד: מתוך אף אחד מאיתנו לא יחזור – טרילוגיית "אושוויץ ואחרי" (ספר שני-ידיעה חסרת תועלת) מאת שרלוט דלבו, מצרפתית: רמה איילון, הוצאת עם עובד, 2023