אִפּוּר הַשְּׁמָמָה

מְגַשֶּׁשֶׁת אַחַר שִׁיר קָטָן שֶׁיִּהְיֶה
בָּעֶרֶב, לְוַדֵּא בִּמְתִיקוּת אֶת יוֹמִי שֶׁהָיָה –
הַאִם בִּכְלָל הָיִיתִי, כָּאן בְּבֵיתִי
מֵהַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר עַד בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת?
נוֹשֶׁמֶת וְרוֹשֶׁמֶת קַוֵּי חַיִּים לַמָּסָךְ.
אוֹ שֶׁהָיִיתִי בְּעֶצֶם נֶעְדֶּרֶת. מְבַקֶּרֶת בִּתְמוּנָה
אַחֶרֶת, בְּבַיִת אַחֵר, כְּאִשָּׁה שֶׁרָצָה בֵּין
הָרָהִיטִים, נֶחְבֶּטֶת בָּרֹאשׁ שֶׁל אֵיזֶה שֻׁלְחָן
אוֹ כִּסֵּא וְיוֹצֵאת עִם חַבּוּרוֹת שֶׁל חֲשִׁיבוּת
שֶׁמִּתּוֹכָן הִיא קוֹרֵאת אֶת יוֹמָהּ.

בַּמִּטְבָּח אֲנִי רוֹאֶה שֶׁמִּישֶׁהוּ שָׁתָה קָפֶה. אֲבָל
זֶה לֹא מַסְפִּיק. זֹאת לֹא עֵדוּת. אֵין כָּאן יְדִידוּת
אֲמִתִּית עִם חֲפָצִים נְחוּצִים. גַּם הַצַּלַּחַת, שְׁאֵרִיּוֹת
שֶׁל רִבַּת תּוּת – לֹא מוֹכִיחוֹת מְאוּם. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל
"הָאַרְיֵה שֶׁאָהַב תּוּת" אֲבָל הַסֵּפֶר עַצְמוֹ לֹא מֻנָּח כָּאן –
אִם הוּא הָיָה נִמְצָא זֹאת הָיְתָה עֻבְדָּה, הָיִינוּ יוֹדְעִים
שֶׁגַּם הַיּוֹם חָיִיתִי עוֹד יוֹם מִסּוּג חַיַּי.

בָּעַמּוּדִים אֲנִי מַבְחִינָה בִּדְבָרִים יָפִים. בְּעַמּוּדִים שֶׁלֹּא
מִשַּׁיִשׁ כִּי אֵין פֹּה פַּסָּל, אֵין צֵל שֶׁל מִיכְלְאַנְגְּלוֹ כִּי אִם
קֹמֶץ שֶׁל סוֹנֶטוֹת שֶׁלְּעִתִּים נֶחְרָטוֹת בְּעַמּוּדֵי דַּף
וּתְכוּפוֹת מֻקָּשׁוֹת לְמָסָךְ בּוֹרֵחַ לָרוּחַ – וְכָךְ הַיְּמָמָה:
כָּתַבְתִּי בִּכְפָפוֹת וְהָעֶרְגָּה לְמַעֲרֻמֵּי הַיָּד וְאוֹתוֹתֶיהָ
עֲצוּמָה עַתָּה. אֲנִי כּוֹרַעַת בִּמְקוֹם לָשֶׁבֶת, וְטוֹבֶלֶת
אֶת אֶצְבָּעִי בְּעָפָר וְלֹא בַּמַּחְשֵׁב.

תָּמִיד בַּדִּמְדּוּמִים אֲנִי הוֹפֶכֶת יַלְדָּה, סִימָן. שֶׁשּׁוֹאֶלֶת
אֶת הַמָּוֶת מִיהוּ. אִישׁ סְתָמִי שֶׁנִּכְנַס לְבֵיתֵנוּ אַלִּים וְאִלֵּם –
לָקַח אֶת הַכֹּל וְלֹא הֵזִיז דָּבָר. אֲפִלּוּ אֶת שְׁמוֹ לֹא שָׁמַעְתִּי
שֶׁאָמַר. עִם כָּל הֲבָרָה אֲנִי כּוֹתֶבֶת פּוֹאֵמָה שֶׁל הַבְהָרָה
מָה הוּא רָצָה לְהַגִּיד. אִם לֹא סְלִיחָה, בֶּטַח תּוֹדָה.
וְגַם בְּבַקָּשָׁה – מַטְּלַת חַיַּי: שֶׁאָבִין אֶת עַצְמִי. וְאָבִין אוֹתוֹ.
תֵּצְאִי בַּדֶּרֶךְ הַגְּדוֹלָה בְּשִׁיר וְיִהְיֶה קַל יוֹתֵר בְּסוֹפֵךְ.

יַלְדָּה, אָמַרְתִּי, עַל אַף הָאֵפֶר שֶׁהִיא מְשַׂחֶקֶת בּוֹ בִּמְקוֹם
בַּחוֹל. זוֹ לֹא זְקֵנָה, הַאֲזִינוּ. וְאֵפֶר הַגַּחֶלֶת שֶׁלָּהּ מְטַפְטֵף
כְּחֹמֶר קַר מֵעִפָּרוֹן. בָּא לִי לְאַפֵּר אֶת הַנְּיָר וְהוּא יְדַבֵּר
יָשָׁר כְּעֵינַיִם גְּדוֹלוֹת. עַל שֻׁלְחָן הַיּוֹצֶרֶת הַלֵּילִי שֶׁרָחוֹק
מֵחַשְׁמַל וְמִצִּיּוּצֵי הוֹדָעוֹת מֻנַּחַת "עֲבוֹדָה זָרָה", עֲבוֹדַת קֹדֶשׁ
חֲלוּפִית: "כּוֹס קְטַנָּה" מֵאֵת אֱלִישֶׁבַע, מָלֵא טוּרִים שֶׁמְּשִׁיבִים
אוֹתִי לַחוּשִׁים וְלַטְּעָמִים ‒ אוּכַל לֶאֱכֹל נָכוֹן וְגוּפֵי יִתֵּן לִי
לְהַרְגִּישׁ שֶׁהוּא אִתִּי וַאֲנִי אֹהַב אֶת מַאֲכָלִי, הָאֵפֶר שֶׁלִּי ‒
כַּמָּה רָצִיתִי לְהָכִין בְּתוֹךְ יוֹם סִפְרוֹן כָּזֶה כְּמָזוֹן שֶׁעוֹרְבִים
מְבִיאִים אוֹתוֹ לְמִפְלָט שֶׁל טֶקֶס וְטֶקְסְט.

אֲבָל תִּרְאִי, קַמְתְּ שׁוּב מֵרֹב הִתְפַּעֲמוּת עַל אֵיזֶה צֵרוּף
שֶׁסָּחַף אוֹתָךְ כְּפֶרֶץ מַיִם אֶת הָאֶבֶן. מָתַי תַּעַבְרִי מִמַּצָּב
חַשְׁמַלִּי לֶעָפָר הֶעָנָו? וְתִצְּרִי לְךָ, לְפִסַּת עֶרְגָּה מוּצָקָה, אֹסֶף
אוֹתִיּוֹת שֶׁל קִדּוּשׁ לְבָנָה שֶׁחוֹזוֹת אֶת הֶחֳרָבוֹת שֶׁבְּסוֹפֵנוּ?
וְעַכְשָׁו תַּגִּידִי תּוֹדָה לֶאֱלִישֶׁבַע הָעִבְרִיָּה שֶׁרַק קָרָאת קְצָת
מֵהָאֵפֶר וְמֵהָאִפּוּר שֶׁלָּהּ וְטָבַלְתְּ אֶצְבַּע בְּכוֹס הַשָּׂפָה הַקְּטַנָּה
וְהַשְּׁחֹרָה שֶׁלָּךְ וְצִיַּרְתְּ בְּשִׂמְחַת יַלְדָּה מִתְאַר שְׁבִילֵךְ מִתּוֹךְ
שְׁמָמָה שֶׁקּוֹרֵאת לָךְ: "קְחִי".

מהדורה מקוונת | מאי 2022