*

נָפְלוּ פְּנֵי הַתִּינֹקֶת שֶׁלִּי, נִגְזַר עָלֵינוּ לְהֵחָרֵב לִשְׁתַּיִם. אֵינֵךְ
שׁוֹמַעַת עוֹד אֶת קוֹלִי. זְרוֹעוֹתַיִךְ הֲדוּפוֹת קָדִימָה. בּוֹאִי
אֶל אֶרֶץ הָאַרְגָּמָן שֶׁלִּי, אֶל הַדְּיוּנוֹת הַלּוֹחֲשׁוֹת, הָאֵשׁ שֶׁאֵינָהּ
חוֹמֶלֶת. הַאִם לא לָמַדְתְּ כְּבָר אֶת תְּנוּעַת הַלַּהַב בַּחֹמֶר הָרַךְ,
בְּדִיּוּק כָּךְ מִתְרַחֵב הֶחָלָל וּמִתְמַלֵּא אוֹרוֹת נִדָּחִים, מִלִּים לְלֹא הֵד
מְדֻקְלָמוֹת בְּשֶׁצֶף. זְרוֹעוֹתַיִךְ הֲדוּפוֹת קָדִימָה. אֲנִי עוֹלָה
לִקְרָאתֵךְ. בִּרְכִיסַת כַּפְתּוֹר נִשְׁכַּח, הֶעָנָף הַדַּקִּיק הַשּׂוֹרֵט
אֶת הַזְּגוּגִית. עֵינֵי הָאוֹכֶלֶת מִכַּף יָדֵךְ

מהדורה מקוונת | אוקטובר 2019