*

אֲנִי אוֹהֶבֶת עֲדִינוּת. לְמָשָׁל כְּשֶׁאוֹטוֹבּוּס מֵאֵט לִפְנֵי בַּאמְפֶּר. עַד לָאַחֲרוֹנָה לֹא הֶאֱמַנְתִּי בְּטוֹב וָרַע. הַיּוֹם אוֹדֶה עַל הָאֱמֶת: חָארוֹת הֵם חָארוֹת. הִטְרִידוּ אוֹתִי מִינִית בְּאֹפֶן יוֹצֵא מִן הַכְּלָל פַּעֲמַיִם בַּחַיִּים וְהָדַפְתִּי מֵעָלַי גַּם פִיזִית עוֹד תִּשְׁעָה גְּבָרִים. יֵשׁ לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁהַכֹּל נוֹכֵחַ וּמְחַכֶּה לְהִתְגַּלּוֹת. כְּשֶׁלָּמַדְתִּי דִּקְדּוּק חָלַמְתִּי לָדַעַת כָּל כָּךְ טוֹב אֶת צוּרוֹת הַשֵּׁם וְהַפֹּעַל וְאָז לְנַקֵּד בַּמִּבְחָן הַ־כֹּ־ל בִּשְׁגִיאָה. בְּכִתָּה יוֹ"ד מַדְרִיכָה מִתְּנוּעַת הַמְּעוֹרֵר הֶרְאֲתָה לָנוּ תְּמוּנָה שֶׁל יֶלֶד מִגֵּטוֹ וַרְשָׁה מֵרִים יָדַיִם וּמִיָּד אַחַר כָּךְ יֶלֶד נִכְנָע בְּמַחֲנֵה פְּלִיטִים בַּגָּדָה. בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב קָרְסוּ הַתְּאוֹמִים. כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי אֶת רַבִּין בְּכִתָּה דָּלֶ"ת מַהִי מוֹלֶדֶת בִּשְׁבִילוֹ הוּא עָנָה לִי שֶׁכִּנֶּרֶת לְמָשָׁל הִיא מָקוֹם יְפֵהפֶה.

מהדורה מקוונת | דצמבר 2022