פְּגִישָׁה

בֵּין הַחֲבֵרָה הַהִיא לְאַחֶרֶת, הִיא חִכְּתָה לִי עַל סַפְסָל. כַּמָּה
חָשַׁבְתִּי עָלֶיהָ אָז. כַּמָּה אָהַבְתִּי אוֹתָהּ. כִּמְעַט חָלַפְתִּי עַל
פָּנֶיהָ. הַכֶּלֶב שֶׁלָּהּ הָיָה קָשׁוּר אֵלֶיהָ בִּרְצוּעָה, הִיא גָּחֲנָה
מְעַט. אוּלַי הִיא הֵרִימָה אוֹתוֹ אֵלֶיהָ. וּבְקֹשִׁי דִּבַּרְנוּ.
שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ מָתַי הִיא חָזְרָה מֵחוּ"ל. הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי
זְקוּפָה מִדַּי. שֶׁכָּל מָה שֶׁלֹּא אָמַרְתִּי חוֹנֵק אוֹתִי. הוֹפֵךְ אוֹתִי
לְגוּף קַר וּמֵת (עָדִיף הָיָה לְהַגִּיד בֶּאֱמֶת), אוּלַי לֹא קַר,
וּבְכָל זֹאת לֹא כְּלִי קִבּוּל. זְקוּפָה מִדַּי. נֻקְשָׁה מִדַּי. נֶאֱחַזְתִּי
בִּפְעֻלּוֹת אוֹטוֹמָטִיּוֹת. נִפְרַדְנוּ וְהִמְשַׁכְתִּי עִם אַחַת אַחֶרֶת.
הָאַחֶרֶת הִרְגִּישָׁה אוּלַי אֶת הַקֹּשִׁי. אוּלַי הִיא קָרְאָה לַקֹּשִׁי
גֵּאוּת. אוּלַי הִיא לֹא גָּזְרָה עַל עַצְמָהּ שְׁתִיקָה כָּזֹאת אַף
פַּעַם. קָנִינוּ מַשֶּׁהוּ לִשְׁתּוֹת. הִרְגַּשְׁתִּי בְּחִילָה. וְכָל הָעֶרֶב
חָשַׁבְתִּי שֶׁאֲנִי אֶעֱזֹב. בָּטוּחַ. מָחָר אֲנִי אֶעֱזֹב. הָיִיתִי
גַּם נוֹסַעַת אַחֲרֶיהָ. בְּעֶצֶם הָיִיתִי נוֹסַעַת. אִלּוּ יָדַעְתִּי
מָה זֶה לְחַכּוֹת עִם כֶּלֶב עַל הַסַּפְסָל. אִלּוּ יָדַעְתִּי לְפָרֵשׁ נָכוֹן
אֶת הַשָּׂפָה הַזֹּאת.

מהדורה מקוונת | נובמבר 2022