ש"י עגנון

בָּעוֹלָם הַדַּל, הַחִוֵּר, בּוֹ דָּם פּוֹלֵשׁ בְּאַגָּבִיּוּת לְשֶׁלֶג,
פּוֹצֵעַ בּוֹ פְּרָחִים הוֹלְכִים וּגְדֵלִים, בְּאוֹתָהּ מִדָּה
הַזְּעָקָה, נוֹגַעַת בַּבָּשָׂר, פּוֹרַחַת בּוֹ,
מַטְבִּיעָה אוֹתוֹ בְּחֹמֶר אָטוּם וּמְיֹאָשׁ,
בְּעוֹלָם כָּזֶה מוּטָב לְהַמְצִיא תַּאֲרִיכִים דְּחוּסִים,
לְפָאֵר אֶת הַהֹוֶה, לִרְכֹּן אֵלָיו עִם הַמִּכְחוֹל,
לָגַעַת בָּאֶבֶן עִם הַחֲלוֹם.
הָאַגָּדָה הָפְכָה עֲבוּרוֹ יַבֶּשֶׁת נוֹסֶפֶת, כּוֹפֶרֶת בַּפִיזִי
בַּעֲבוּר צְבָעִים עַזִּים יוֹתֵר, אוּלַי זוֹ הַסִּבָּה שֶׁהוֹסִיף
אֶת הָאֵל לִידִידָיו, עוֹד לַהַט אַגָּדִי אֶחָד,
הַמַּכְרִיעַ בְּתוֹלְדוֹתֵינוּ.
הַנְּשִׁימוֹת, הַמָּזוֹן וְהַמַּלְבּוּשׁ, כֻּלָּם טְבוּעִים
בְּחוֹתַם הַסְּתָמִיּוּת, אָנוּ מַמְשִׁיכִים לְהַחֲלִיף בְּגָדִים,
לְלַהֵג מֵעַל הַזְּכוּכִית וְהַסַּכּוּ"ם בְּעוֹד
הַיַּבֶּשֶׁת הַנּוֹסֶפֶת הוֹלֶכֶת וּמִתְרַחֶקֶת
אֲבָל הוּא, בְּכָל כֹּחוֹ, מְנוֹפֵף מִשָּׁם, מֵטִיל אֶל הָרָקִיעַ
זִקּוּקִים חַסְרֵי גּוּף, מִלִּים שֶׁנּוֹגְעוֹת זוֹ בָּזוֹ בְּקוֹל
רַךְ וְאָז מִתְנַפְּצוֹת בְּתוֹכֵנוּ בְּמוֹפָע מְסַנְוֵר:
הִנֵּה הָעֲיָרָה, הִנֵּה הֶחָסִיד מֵלִיט פָּנָיו וְגוּפוֹ רוֹעֵד,
לֵדוֹת וּמָוֶת, עֹנִי, תְּפִלָּה חֲרִישִׁית מוּל שַׂקִּים רֵיקִים.
מִתַּחַת לְעֵינַיִם עֲצוּמוֹת אָנוּ מְבַקְּרִים
בְּצַעַר עַתִּיק: בָּתֵּי כְּנֶסֶת צְפוּפִים, שְׁמוּעוֹת רָעוֹת,
שֶׁלֶג מֻכְתָּם בְּדָם וּזְעָקוֹת
אֲבָל כָּל זֶה קוֹרֶה לְפֶתַע בְּיַבֶּשֶׁת אַחֶרֶת, הַסִּפְרוּת,
בָּהּ מֻתָּר לְזַנֵּק בָּאֲוִיר, לְהִבָּלַע בְּחֹמֶר נָדִיב יוֹתֵר.

מהדורה מקוונת | אוקטובר, 2017