שלושה דברים שהלכו לאיבוד

״קרוב לשעה שבע, ירדתי מן האוטובוס שהסיעני עד לקירבת ביתי. פניתי אל הרחוב בו נמצא הבית וצעדתי ברגל. הגעתי לבית לאחר שעברתי את כל בתי הרחוב. נעצרתי והייתי כאילו מעולף משנוכחתי כי הבית אינו כלל בנמצא.״
את המשפטים האלה כתב סבא שלי, יצחק בר משה, כחלק מסיפור קצר בשפה הערבית.
אפשר להגדיר את הזהות של סבא שלי בשתי מילים: ערבי-יהודי. הוא נולד בעיראק ועזב אותה בעל כורחו כשהיה בן 25. בארץ הוא היה פרשן ועורך בקול ישראל בערבית. הוא מילא תפקידים דיפלומטיים במצרים ובאיראן, והוא היה גם בונה חופשי. אבל לפני כל זה הוא היה סופר. במשך כל חייו הוא כתב בשפה הערבית – מאמרים מדיניים, ספרי זכרונות ועשרות סיפורים קצרים.
מתוקף היותו עיראקי-יהודי, סבא שלי האמין שחלק גדול מהמשמעות של הציונות היא לחיות בשלום עם השכנים שלנו. במשך הרבה זמן הוא האמין שמי שמעכב ומחבל בתהליך השלום הן המדינות הערביות.
אבל זה השתנה. בסוף האכזבה שלו הגיעה דווקא מהבית. נקודת השבירה שלו היתה מלחמת לבנון הראשונה, מלחמה שלדעתו היתה מלחמת היש ברירה הראשונה. נשבר לו הלב.
כשהיה בן 75, הוא וסבתא שלי קנו דירה קטנה במנצ׳סטר. הם בילו את הזמן לסירוגין פה ושם, ביחד ולחוד. הוא הספיק לגור בדירה רק שנה וחצי, ואז הוא נפל ומת בפתאומיות, רחוק מהבית בישראל.
ככל שאני לומדת על סבא שלי יותר, ככה יותר מתכווץ לי הלב על זה שהפסדתי את ההיכרות איתו. הסרט הזה הוא דרך להתחבר אליו מחדש, ויותר מכך. תרגום הסיפור שלו והכתיבה שלו למסך היא שליחות עבורי, מפני שרוב מה שכתב כמעט לא זכה לחשיפה בארץ.
המפגש שמתרחש בסרט הוא בין שתי השפות שלנו: הספרות שלו והקולנוע שלי. הסרט מורכב מערבוב של מדיות חדשות וישנות ומשלב בין חומרי ארכיון לוידאו לאנימציה. החומר, שהוא הנייר, מהווה ציר משמעותי בסרט ומסמל את הבסיס של כל יצירה. הסרט כולו הוא סרט רפלקסיבי שמביט אל תהליך היצירה של עצמו, מפני שבמרכזו עומדים שני יוצרים, אני וסבא שלי.
הסרט מחולק לשלושה חלקים, שלושה דברים שהלכו לאיבוד בחייו של סבא שלי. שלושת הדברים הללו דברים סמליים: ראשון הוא הבית. סבא שלי חיפש כל חייו מקום שיהיה לו לבית. אחרי שעזב את עיראק בלית ברירה והגיע לארץ, גם תקוותיו מיצירת בית חדש בישראל התפוגגו והוא ניסה להקים בית שלישי במנצ׳סטר, שם הוא נפטר. האבדן השני הוא אבדן של תקשורת. תיבת הדואר נעלמת, התקשורת עם העולם החיצון נעלמת, הזמן נעלם. האבדן השלישי הוא אבדן של אמונה. מחרוזת התפילה של יצחק נעלמת.
מה שאבד לא באמת אבד. הדברים שאבדו נמצאים אצלנו בזיכרון וברגשות. היצירה ועשיית הסרט מחיים את הדברים שחשבנו שנעלמו.

נעמה שוחט, יולי 2020

מהדורה מקוונת | יולי 2020
דימוי מתוך הסרט 'שלושה דברים שהלכו לאיבוד' לצפייה בטריילר
הסרט מוצג בתערוכה "שלוש תערוכות יחיד" בגלריית המדרשה עד ה11 ביולי, 2020 . אוצר: אבי לובין