מתוך עֶרֶשׂ
* טוֹב שֶׁנְּשׂוֹחֵחַ כָּעֵת, שֶׁלֹּא רָאִינוּ שְׁתֵּינוּ עֲדַיִן אֶת הַיְּלָדִים שֶׁיִּוָּלְדוּ לְאָחִי, בְּנֵךְ, אוֹ אֶת חֲתֻנַּת בִּתִּי הַגְּדוֹלָה, אוֹ מָה עָלָה בְּגוֹרַל הָאָרֶץ. וַאֲנַחְנוּ עֲדַיִן מֵתוֹת בְּכָל עִנְיָן חָשׁוּב בְּאוֹתָהּ מִדָּה. אֵינִי מְפַחֶדֶת לְסַפֵּר לָךְ מָה הִפְסַדְתְּ וּמָה נִפְסַד בְּשֶׁל כָּךְ מִתּוֹכִי, אֵינִי מְפַחֶדֶת לוֹמַר לָךְ בּוֹאִי, שְׁבִי. אִמָּא צְרִיכָה […]