שְׁנֵי מִקְרֵי רְוָחָה
אֲנִי וְסִימָה מְבֻגָּרוֹת מִדַּי לְזֶה. כְּבָר אָמַרְנוּ. בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַבַּעַל לְשֶׁעָבַר שֶׁל סִימָה מִסְתּוֹבְבוֹת בַּחוּרוֹת בְּתַחְתּוֹנִים כָּל הַיּוֹם. וְלִי אֵין אֵיפֹה לְהִתְלַבֵּשׁ. יֵשׁ לָהּ טַבָּעוֹת כְּמוֹ שֶׁהָיוּ לְאִמָּא שֶׁלִּי. גַּם הַטַּבָּעוֹת שֶׁל אִמָּא שֶׁלִּי נִגְנְבוּ. אֲנַחְנוּ גּוּפוֹת שֶׁעֲדַיִן עוֹמְדוֹת עַל הָרַגְלַיִם. הַתְּעוּדוֹת שֶׁלָּנוּ מְחוּקוֹת, אֲבָל הַמּוֹחַ עֲדַיִן עוֹבֵד, בְּלִי קֶשֶׁר […]