בני הנוער נוהגים לחלק את חייהם לתקופות, כאילו היו ראשי מדינות או אומנים. אלא שתקופותיהם, בניגוד לאנשי המעשה, אינן מתבטאות בפועלם אלא במצב רוחם, בתחושת בטנם הכמוסה. הם עוטפים את ראשם באוזניות או דוחסים אותן לאוזניים, מפעילים שיר ששמעו פעמים רבות ופתאום אופף את ליבם אֶרֶס געגועים עמום. בהיעדר כל […]

פעם נסעתי במונית משדה תעופה. החלון נגלל מעל ראשי; הרחתי את קרירות האדמה ואת אד שריפת הדלק של הרכבים המאיצים אל העיר. עיניי טיילו מתוך המונית הנוסעת לעיר; נפשי דבקה במפעלים, באסמים, בחצרות, ולאחר מכן בבניינים המקושטים, בלבנים האדומות, במטרייה שחורה, בגזרה של אישה, פסלי מלאכים חייכו אליי מעל החלונות; […]