מחבר: ארנה קזין

ארנה קזין

(1967) נולדה בסקוטלנד ומתגוררת בתל אביב עם בת זוגה ושתי בנותיהן. סופרת, מסאית, מנחת כתיבה. כלת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2009. כותבת נובלות, סיפורים קצרים ומסות. עד היום ראו אור תשעה ספרים שכתבה, ובהם לטפס על ההר, או: איך לכתוב, מדריך כתיבה ומסה על כתיבה (אחוזת בית, 2015); פולשת, השני בסדרת הבלשית אליאנה דוידוב (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2017); איך להיות ושאלות אחרות (הוצאת אוליפנט, 2021),  איך להתנגד (הוצאת אוליפנט, 2022)

יותר משלוש גיניאות או: הפמיניזם ימנע את המלחמה (הבאה)

יותר משלוש גיניאות או: הפמיניזם ימנע את המלחמה (הבאה)

אני מתקשה למצוא את הטון הנכון, את נקודת המבע המועילה ביותר, לכתוב את הטקסט הזה. "יותר משלוש גיניאות" הוא פרק ראשון בחיבור רחב יריעה שהכותרת שלו היא: הפמיניזם יציל את העולם. הכוונה שלי בכתיבת החיבור היא לאסוף רעיונות מתוך ארון הספרים הפמיניסטי ולהראות כי בידינו הכלים הנחוצים כדי להפסיק את […]

לדבר

לדבר

העריצות מבקשת שתיקה כהסכמה. או דיבור כאישור. יש דברים שמותר לדבר עליהם, שרק אותם מותר לומר, ויש דברים שאסור. כשהמדינה אינה טובה, אלא עריצה, והמצב הוא מצב-חירום-קבוע, יש מלים שאסור להגות בכלל. וממילא אסור להתנגד. אני חושבת להתמקד כאן במלה אחת שהתגלתה כאסורה לשימוש במצב החירום שהוא ישראל בסוף שנת […]

אמא, בליץ! או: לונדון, מלנכוליה ועסקים כרגיל

אמא, בליץ! או: לונדון, מלנכוליה ועסקים כרגיל

"כבת יחידה הייתי שק אגרוף. כלפי חוץ הכל היה בסדר, את התסכולים הוציאו עלי. כשחושבים על זה עכשיו, הם התמודדו עם דברים נוראיים".  אמי אסתר, שיחה ב-10 ביולי 2012 "אתמול הרגשתי לראשונה באופן מלא את ההרגשה הזאת. הרגשת הלחץ, הסכנה, האימה. בשש צלצלה ויטה לומר שאינה יכולה לבוא(…) היא חזרה […]

נעים להכיר: נורית זרחי, מסאית יחידה בדורה (בלי צחוק!)

נעים להכיר: נורית זרחי, מסאית יחידה בדורה (בלי צחוק!)

"כמה אני זקנה?" שואלת נורית זרחי במסה האישית היפה שלה "מיס בריל יוצאת לפארק – על קתרין מנספילד". זו שאלה שאינה מבקשת תשובה. זו שאלה מסוג השאלות שמניעות כתיבה וקריאה של מסה אישית במיטבה. כמה אני זקנה? כלומר, מה זה אומר להיות זקנה – לי באופן אישי, וכנגד התרבות שבה […]

איך לחיות? – על התשוקה למסה האישית

איך לחיות? – על התשוקה למסה האישית

האם אפשר להתאהב בסוגה ספרותית? זה קרה לכם? האם אתם מכירים מישהו שהתאהב, למשל, בצורת הרומן, או בנובלה באשר היא? אולי בסיפור הקצר? לא בסיפור קצר מסוים – ב"כל מה שעולה חייב להתכנס" של פלאנרי או'קונור, נניח, או ב"הגן המפליג למרחקים" של אידה פינק – אלא בסיפור הקצר בהא הידיעה, […]