מסות

הר הזיכרון

הר הזיכרון

איש אינו מעיד בעד העד. פאול צלאן הדרך הנוחה ביותר להגיע ל״יד ושם״ היא לעלות על הרכבת הקלה (אם היא עובדת) ולרדת בתחנת הר הרצל. משם יש ללכת רבע שעה ברגל במין שביל גישה עקלקל שמוביל אל הכניסה הראשית. כבר ברגע הירידה מהרכבת תיפרש לפניך פנורמה מרהיבה של יער ירושלים, […]

מוזיאון גוש עציון

מוזיאון גוש עציון

לבי פועם במהירות כשאחי ואני מתקרבים אל החיילים בכיכר. אחד מהם עוצר את הרכב שלנו בזמן שהשני עומד מאחוריו ובוחן את סביבתנו. חייל שלישי צופה בנו מאחורי מחסום בטון, הרובה שלו מכוון ישירות אלינו. הם שואלים אותנו לאן אנחנו נוסעים. "לגוש עציון", אני עונה. גוש עציון הוא בסיס צבאי מדרום […]

על השפה השנייה

על השפה השנייה

הקרטוע הקצבי של הרכבת התחתית הדהד על הפסים בזמן שחיפשתי מושב. אצבעותיי התחקו אחר הקמטים והקימורים המוכרים על כריכת הספר שהחזקתי מתחת לבית שחיי. הרכבת לא היתה מלאה, אבל אני בדרך כלל מחפש מושב ליד החלון. עדיף שיהיה ברביעייה של כיסאות פנויים. עברתי מקרון אחד לשני, עד שמצאתי את המושב […]

חלימה בימי מלחמה

חלימה בימי מלחמה

במהלך הלילות שקדמו לשבעה באוקטובר חלמתי חלומות מוזרים שלא הצלחתי לפענח. באחד החלומות מחבל ניסה לתקוף אותי בסלון, ומכיוון שלא הספקתי לקחת סכין מהמטבח, תקעתי לו כף מתכת אל תוך ארובת העין כדי להתגונן. בחלום אחר התבוננתי מרחוק בקבוצת צעירים וצעירות שבמהלך טריפ אסיד קפצו מגשר אל מותם. נראה היה […]

המניפולציה של הקדושה – עוד מחשבות על נסיעה באוטובוס

המניפולציה של הקדושה – עוד מחשבות על נסיעה באוטובוס

מהתחנה אני רואה שקו 615 רבע שעה לפני חצות כמעט ריק. תאורת הלילה הכחולה דולקת בו שעה שהוא שועט בכביש מספר אחת. קר לי, אני עייפה וראשי כואב; כל מה שאני רוצה הוא להגיע הביתה. אני מנופפת לנהג האוטובוס כדי שיראה אותי (התחנה במחלף חמד ריקה בשעות האלה), והוא רואה […]

חֲלוֹמָלֵאֱלֹהִים

חֲלוֹמָלֵאֱלֹהִים

נדמה לנו לעתים כי הבריאה נשלמה, וכי כל שינוי שחל בה כעת הוא רק בגדר התחסרות. היעלמות המינים, כריתת היערות, הכחדת רחובות העבר וזיכרונות ילדותנו תחת שעטת ההתחדשות העירונית. מיני המראות והגוונים נשחקים ונשחטים בכיבוש האסתטיקה הגנרית והפונקציונלית שקנתה שביתה בעולמנו. אלא שהאל-האמן עודנו שרוי במלאכתו הקדמונית, והוא רוכן את […]

הכל עובר דרכי: קריאה באה_ה / אלה נובק

הכל עובר דרכי: קריאה באה_ה / אלה נובק

ספר השירה השלישי של אלה נובק הוא שיחה בלתי פוסקת עם היקום. נובק משוחחת עם בני האדם, עם הטבע, עם השפה העברית עצמה, עם אובייקטים דוממים ועם שירים של אחרים. זו כתיבה של אינסוף אנטנות אשר מכוונות פנימה אל תוך התודעה והחוצה אל כל שכבות המציאות. גם כשנדמה שהעולם נרדם […]

משהו לא כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם

משהו לא כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם

כל קשר בין העלילה לבין אירועים שהתרחשו במציאות, או בין הדמויות המוזכרות בה ושמותיהן לבין דמויות או שמות של אנשים חיים או מתים, מקרי בהחלט. כמו הקשר ביני לפלה"ק14. זה יום שלישי בערב ות"י מחפש אותי בווטסאפ של הפלוגה. ת"י רוצה שאחליף את ג"א, שהוא חובש אחר שנשלח לאחד הגדודים של החטיבה […]

מלחמה של אישה אחת

מלחמה של אישה אחת

14/10/2023 חברה, שכמוני מגדירה את עצמה בשמאל הרדיקלי, התכתבה איתי השבוע. אנחנו כולנו, בקהילת פעילי השלום וזכויות האדם, דואגים מאוד לשלום ויויאן סילבר, פעילת שלום ידועה שנחטפה לעזה. חברתי, שכמוני, מעט צינית בימות שגרה, אמרה לי איך הרגישה בצעדות ליד הנשים המבוגרות האלו מ"נשים עושות שלום", הקוראות לשלום (כשאנחנו העדפנו […]