מסות

כמה מחשבות שאני מרגישה בבית החזה

כמה מחשבות שאני מרגישה בבית החזה

פוזמיאקי נקאמורה, משורר יפני, כתב: הָרִקּוּד הוּא הַגּוּף בְּמַשְׁבֵּר, / וְהָרַקְדָן הוּא / הָאֳמָן / הַתּוֹבֵעַ אֶת זְכוּתוֹ עַל הַמַּשְׁבֵּר, אוֹ דּוֹרֵשׁ אוֹתוֹ / עֲבוּר גּוּפוֹ וּבְאֶמְצָעוּת גּוּפוֹ מַהוּ "הַגּוּף בְּמַשְׁבֵּר"? פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא, שֶׁאִזּוּנוֹ שֶׁל הַגּוּף / נָתוּן בְּמַשְׁבֵּר. אני רוצה לדבר על גופי שלי. גוף הרקדנית. לומר: […]

לדבר

לדבר

העריצות מבקשת שתיקה כהסכמה. או דיבור כאישור. יש דברים שמותר לדבר עליהם, שרק אותם מותר לומר, ויש דברים שאסור. כשהמדינה אינה טובה, אלא עריצה, והמצב הוא מצב-חירום-קבוע, יש מלים שאסור להגות בכלל. וממילא אסור להתנגד. אני חושבת להתמקד כאן במלה אחת שהתגלתה כאסורה לשימוש במצב החירום שהוא ישראל בסוף שנת […]

ברית מילה: אישה/לסבית/פמית

ברית מילה: אישה/לסבית/פמית

אחרי עשורים של עריכה עצמית, שבהדרגה הכחידה את ההבדל בין "גזור" ל"הדבק", פחדתי שאני עלולה להיעלם. אני פוקחת את עיניי. אור חזק מדי מופנה אליי, כאילו זומנתי לחקירת משטרה שבה אני עדת מפתח אילמת ועירומה. כתם אור קל עשוי לחשוף ברבים את מה שאני ואחיותיי מתאמצות להסתיר מאז ומתמיד. אני […]

_שקיעות 21״, צילומים ישירים של השקיעה ב21 חשיפות על הנגטיב בהם כדור השמש כמו יוצר כוראוגרפיה במרחב הפריים, שתי עבודות מתוך הסדרה. הדפסת למדה. 85_85 ס״מ, 2007

"איש בלי חרצן": על האני המפורק ועל היעדרו

אִישׁ בְּלִי חַרְצָן / חַלּוֹן בְּלִי בַּיִת (רחל חלפי) הייתי צריך לפתוח חשבון בנק במדינה אחרת. כבר היה לי חשבון בנק במדינה שלי. אבל שלחתי ארגזים למדינה האחרת ושניים נתקעו במכס, וכדי לשחרר אותם הייתי צריך לשלם בכרטיס אשראי מקומי. ככה זה. "לפתוח חשבון בנק? אין קל מזה", צהל האתר […]

איאן ג'ק, לזכרו

איאן ג'ק, לזכרו

איאן ג'ק קיבל לידיו את העריכה של גרנטה מביל בופורד ב־1995, עם גיליון 51, Big Men (and L.A. Women), ועזב ב־2007, עם The Deep End. "הלוואי שיכולתי להגיד בדיוק למה אני עוזב", הוא כתב בהקדמה האחרונה שלו. גם אני לא ידעתי וקיוויתי שהוא יישאר, אבל הוא הרגיש שהוא עשה מספיק: […]

אפשרויות אונייגין

אפשרויות אונייגין

פְּרָחִים, חֶמְדָּה, שָׂדֶה וָגֶבַע/ וּבַטָּלָה! יְקַרְתֶּם לִי./ אֶשְׂמַח צַיֵּן הַבְדֵּל-הַטֶּבַע/ שֶׁבֵּין אוֹניֶגִין וּבֵינִי,/ כְּדֵי קוֹרֵא מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ,/ אוֹ אֵיזֶה מוֹ"ל אֲשֶׁר קוֹבֵעַ/ בִּדְפוּס דִּבְרֵי דִבָּה וָשָׁוְא,/ לֹא יְיַחֵס לִי תְּכוּנוֹתָיו,/ וּבְחֻצְפָּתוֹ אַל-נָא יִטְעַן הוּא:/ צִיַּרְתִּי פֹה צַלְמִי אֲנִי,/ כְּבַּיְרוֹן, זֶה הַגְאֵיוֹנִי/ כְּאִלּוּ אֵין יְכֹלֶת לָנוּ/ לִכְתֹּב שִׁירִים גַּם עַל אַחֵר,/וְרַק עַצְמֵנוּ […]

על חתול הנם על שרוול, ועוד סיפורים

על חתול הנם על שרוול, ועוד סיפורים

לפני כעשרים וחמש שנה התמזל מזלי לשמוע את אחת ההרצאות הנדירות של יואל הופמן, שלא במסגרת עבודתו באוניברסיטת חיפה. ההרצאה עסקה בניסויים בבעלי חיים.[1] מי ששמע את ההרצאה ודאי לא יופתע לגלות שכל אחד ואחד מספריו של הופמן מספק רגעי חסד רבים אשר במרכזם עומדים בעלי חיים. גם בספר סיפורים, […]

ריקוד נוגד-פרידה

ריקוד נוגד-פרידה

"שם, במרחב שבין העולם הפנימי לחיצוני, שהוא אותו מרחב בין אנשים – מרחב המעבר – מתרחשות מערכות יחסים אינטימיות ויצירתיות".[1] כאישה, הפחד הגדול ביותר שלי הוא מפרידות. אף פעם לא ידעתי איך להתמודד עם סופים. כשמקיץ הקץ, אני נאלמת ונעלמת. אני לא מיטיבה להתמודד עם מסיבות סיום, עם טקסי הענקת […]

מונולוג אחרי מות ופרידה מאחים

מונולוג אחרי מות ופרידה מאחים

"מעולם לא עלה על דעתי שיבוא יום ואמצא את עצמי מספידה את אחי הקטן. לא יודעת למי פונים, זה מחריד. הכאב כבד מנשוא. בהספדים אחרים פונה המספיד אל המת האהוב, אני פונה למתאבלים ומי שבא לחלוק לו כבוד אחרון. בימי המחלה הנוראים, ויותר אחרי מותו. לבי עלה על גדותיו מהתרגשות […]