מסות

מלחמת לשונות

מלחמת לשונות

וידוי אישי על מלחמת הלשונות שְׁאֵלָה, שֶׁהַגָּלוּת בְּעִבְרִית הִיא לְשׁוֹן־נְקֵבָה וְהִיא אֵם מְנַחֶמֶת וְהִיא אֲהוּבָה יְחֵפָה וְהִיא שְׁמוּרַת־עַיִן אֶבְיוֹנָה. וְאִלוּ בַּיִידיש דער גלות איז לשון־זכר (דֶּר גֻּלֶס אִז לֻשְׁן־זֻכֶר) מִשּׁוּם שֶׁנִּשְׁלַחְנוּ אֵלֶיהָ בִּידֵי אֵל קָנֹא וְנֹקֵם שֶׁחָרָה בָּנוּ אַפּוֹ עַל שׁוּם נַאֲפוּפֵינוּ, אֵל שֶׁהוּא מֶלֶך וְאָב וּבַעַל, פַּטְרִיאַרְךְ עֶלְיוֹן. וּפֵירוּשׁ, שֶׁאֲנִי מִתְעַנֶּגֶת עַל גִּלְגּוּל […]

ילדות תפוזים

ילדות תפוזים

בחצר שמתחת לבניין, איפה שנגמר הדשא, היינו משרטטים בסכינים כדור ארץ עגול וגדול ומחלקים אותו בינינו. בדרך כלל עשינו את זה בחורף שבין הגשמים, החורף של הילדות נראה לי תמיד יותר קר ויותר רטוב. אחר כך כל אחד בתורו היה זורק את הסכין, נועץ אותה באדמה, מותח עד לאיפה שהיה […]

החומר הבלתי נעתר

החומר הבלתי נעתר

א אני מנסה להתחקות על עקבותיו של אבא. לגעת באותו חלק בי שמעולם לא היה לו הורה. בוויקיפדיה כתוב: ישראל זרח גרטלר, נולד ב־1909 בינדזייב, פלך קילצה ,פולין. בהיותו בן שש־עשרה הצטרף לתנועת הנוער ועלה לארץ. הסתובב כפועל בגבעת השלושה, ובמחניים עבד בפרדס של קרוב משפחה ,כנראה שלא מצא בכך פשר […]

בתנועה ים תיכונית מתמדת

בתנועה ים תיכונית מתמדת

אולי אנחנו האויבים של עצמנו בת ים, שנות השבעים: זה לא כבר הסתיימה המלחמה הנוראית עם הארץ שממנה באו הורי, מצרים. אני לא זוכר דבר מהמלחמה. הייתי רק בן שנה וחצי. אבל אני זוכר מראות, מפגשים משפחתיים, מילים שנאמרו וסיפורים שבאו בעקבותיה. הבן של השכנה חוזר מהשבי המצרי וכל השכנים […]