פרוזה קצרה

יונתן

יונתן

אחרים לא הבחינו בזה, אבל אתם ידעתם שאפשרויותיכם מוגבלות. מעולם לא האמנתם ללהג המתרפס של הוריכם, כי אתם אחרים, בעלי כישרון ויכולת, תשוקה ליופי והבנה לעולם. ידעתם כי גורלכם נחרץ וכי שׂערכם ייאסר בגומיות דהויות, כי קירות יצמחו סביבכם, כי גופכם יחליד ויכבד, כי סנטרכם יישמט ויוכפל. במבט מרפרף מהצד […]

שני סיפורים

שני סיפורים

הגיהינום של האחות חואנה בלילה שהכרתי את האחות חואנה, היא הסבירה לי שהכול היה בגלל גיל המעבר. "אבל גיל המעבר מתחיל רק בגיל חמישים", חלקתי עליה בעקשנות. חואנה הביטה בי כמו הכמרים האלה שמתכוונים להעניש אותך אבל מחליטים לסלוח לך ברגע האחרון. היא המשיכה להביט בי בחיוך מתנשא, מזמין, וענתה […]

מול המראה

מול המראה

טקסט זה מוקדש לזכרה של נעמה צאל אשר הסתלקה מהעולם בטרם מלאו לה ארבעים. עם שחר, לקראת היציאה להר לטובת תרגול מדיטציות שמבקשות להובילה לריפוי עצמי דרך ריקון התודעה השבעה, היא שואלת את עצמה האם זו היא הניבטת במעומעם מול המראה או מישהי אחרת (עיניים ריקות ומכווצות כמו שלה לעולם […]

נחישות

נחישות

מה שקרה זה שהיא ראתה את הדבר הזה – את העץ, את הבית – ואז חזרה והלכה בכיוון ההפוך. חזְרה חזָרה אל מעבר לגבול. הסתובבה וחזרה אל המקום שממנו הגיעה, בעצם. לא היה שם אף אחד – אף שומר. רק קו אדום, חקוק על פני האדמה, מפריד בין צד ימין, […]

הדובה הגדולה

הדובה הגדולה

העניינים התערבבו אלו באלו עד שקצה החוט אבד בתוך פקעת סבוכה. לאחר שלא הצליח לגולל את רצף האירועים, ולא נראה באופק שביב של תקווה לשחזר אותם, הוא ויתר. הוא מצא עצמו משייט בעולם זר ומופלא. האהבה היתה שאלה פתוחה, כשמאחוריה משתרך שובל אור עוצר נשימה שבעדו לא ניתן לראות דבר. […]

חיי אב

חיי אב

1 עיניים כחולות. אני רואה אתכן. שפיק אליאס הגביה את ראשו, כאילו הגיע לשלב הסיכום. הוא סוקר את האולם, מבטו חולף על פני פרצופים מוכרים, על פני פרצופים לא מוכרים. שקט מוחלט, רועם, כמעט דתי; השמיעה דרוכה, כמו לפני פואנטה של בדיחה טובה. שפיק רוכן בפעם האחרונה לעבר המיקרופון. הוא […]

לבת שלי לקח שנה

לבת שלי לקח שנה

לאורי משגב כשיצאה מההצגה בסזאן דלאל היה קריר והיא הצטערה שלא לקחה איתה את המעיל. במזנון ישבו כמה אנשים על הבאר. היא ניגשה וביקשה וודקה. האיש בקצה השני של הבאר לא הכיר אותה. כשחייכה אליו הוא סובב את כף ידו בתנועה של "לא מבין". הוא ניגש אליה עם כוס המשקה […]

אוּם מחמוד

אוּם מחמוד

אום מחמוד אומרת: במרחב הריק של אדמה, שמים ומים הממהרים לחלוף אני מניעה בחופזה את לשוני הגבישית שמחפשת מסתור, אני מתפללת הרבה כי סבל וייסורים הוכפלו בלי סוף, כי מהלך העניינים מילדותי שזוכרת שובש, כי המשמעות הרגילה של החיים הושחתה, את מקומו תפס ההרס, חורבן פשה בכל, האדמה התהפכה, ברד […]

בלב ובנשק

בלב ובנשק

היינו אז אחרי צבא. בגיל של אחרי צבא. בצבא לא היינו כל אחד בגלל הפאקים שלו. אבל לא היה אכפת לנו. כבר עדיף ככה. היינו צריכים כסף באותה תקופה. לי היה אוטו ולרועי הייתה חברה. כל אחד צריך כסף ולא משנה באיזו תקופה, רק שאנחנו לא ידענו לעבוד. אבל ידענו […]