מים הם מים, או הרגעים שנמצאים בין לבין. יש לי מה לעשות רק שאיני יודע מה יש לי מה להגיד רק שאיני יודע איך. תנועה ותשוקה למקום. יותר פעולה ממחשבה, רגעים שנמצאים בתוך פעולות. נדיבות חסרת גבול, להשתנות בלי לוותר על מה שהיה פה קודם, לבצע פניות באופן מעודן. לתת […]

אמר: הוֹסף לי משך זמן עד ליום שבו ייעורו המתים. אמר: הוּסף לך זמן. [קראן, סורה 7, "הגבהים", איה 15-14.] נסְרינה, אני קורא בשמך. אנחנו נוסעים לאט, בזהירות, שלא תיחבטי או תיחבלי מטלטלות הדרך, ואת כאן לידי, במושב האחורי. קשה להתקדם בשלג שלא מפסיק לרדת. דצמבר, ופסגות ההרים כבר מכוסות […]

ס’, חברת ילדות שלי, היתה לכודה בדירה שחלקה עם בת זוגה בשכונה מרוחקת בצפון תל אביב במשך כמעט שנה בתחילת שנות האלפיים. כשס' התנהגה באופן לא נאות, בת הזוג שלה היתה תוקפת אותה בפרצי זעם ואלימות. במהלך התקופה הזאת שבה ס' גרה בתל אביב, רק כמה קילומטרים ממני, הקשר בינינו […]

טורסו הולך לים מחכה לו שם אור אלוהי (מציל מטפס אל ראש המגדל וקושר דגל ברוח) טורסו מגיע לים דגל אומר לו – שחור (גולש מתוודה על כל חטאיו ומסב את פניו לאחור) טורסו מביט בגלים מורח שכבת הגנה מוציא מהסל שלוש צלחות ועורך בכל רוח – אחת (בצפון ישב […]

ההצגה הסתיימה. הסתכלתי בעיניים לכל מי שיכולתי עד שלא נשארה לי טיפת דם בגוף. אני נכנסת להתלבש ומתארגנים. הלילה אסע לאור הצלם, אין לי ברירה. עוד קודם, רן, שמנהל מוצר בגוגל, עשה לי שיחת פרידה: המנעד שלו הצטמצם – אני לא נכנסת אליו, למנעד, לא בלוּק, לא באישיות ולא במעמד […]

פוזמיאקי נקאמורה, משורר יפני, כתב: הָרִקּוּד הוּא הַגּוּף בְּמַשְׁבֵּר, / וְהָרַקְדָן הוּא / הָאֳמָן / הַתּוֹבֵעַ אֶת זְכוּתוֹ עַל הַמַּשְׁבֵּר, אוֹ דּוֹרֵשׁ אוֹתוֹ / עֲבוּר גּוּפוֹ וּבְאֶמְצָעוּת גּוּפוֹ מַהוּ "הַגּוּף בְּמַשְׁבֵּר"? פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא, שֶׁאִזּוּנוֹ שֶׁל הַגּוּף / נָתוּן בְּמַשְׁבֵּר. אני רוצה לדבר על גופי שלי. גוף הרקדנית. לומר: […]