תפריט

מאכילה אותנו גמלים

מאכילה אותנו גמלים

גרנו במדבר במשך שנה כי אבא קיבל עבודה בתור שוחט בכפר של מרוקאים ליד אשקלון. המקום היה מטונף, כי אנשים שם לא האמינו שיש להם קשר לבחוץ, היה אכפת להם רק מה שיש בפנים. בתוך הבתים היה נקי עד שיגעון. הנשים היו קמות מוקדם בבוקר, אולי בחמש או שש, מעירות […]

פרש

פרש

מפולנית: ד"ר חנה הרציג היא התעסקה במנעולים ראשונה, אבל כפי הנראה הם לא היו סימטריים, כי כשהצליחה לסובב את המפתח באחד מהם, השני נותר נעול, ולהפך. רוח עזה נשבה מהים וכרכה את צעיף הצמר הקל סביב פניה. לבסוף הוא הניח את שני התיקים על השביל ובחוסר סבלנות הוציא מידיה את […]

על אילמות ואמנות

על אילמות ואמנות

שחר: שמחתי מאוד על ההזדמנות לעבוד על האוצרות לגיליון חיים אילמים בעריכתך, נגה. בפתח הדבר את כותבת על הנטייה "לחשוב על הזמנים האלו כזמנים של הפרדה, של פיצול, שבהם הגבול בין הפנים לחוץ נעשה נוקשה מאי פעם […] אך אם הפך האדם לכוח טבע, השניים כבר אינם ניתנים להפרדה; ואולי […]

גרנטה 12: חיים אילמים – כתיבת טבע חדשה

גרנטה 12: חיים אילמים – כתיבת טבע חדשה

חיים אילמים, הגיליון ה־12 של גרנטה בעברית, מוקדש להתבוננות ביחסי האדם והטבע דרך הספרות. בדרכה המקורית והייחודית, משתמשת הספרות בשפה הכתובה – אותו כלי פלאי שמבדיל את בני האדם משאר היצורים החיים – כדי להתבונן בתודעה האנושית עצמה ובאופנים שבהם היא תופסת את סביבתה. הטקסטים שמופיעים בגיליון ויחסי הגומלין ביניהם רוויים מגעים וקשרים, הזמנה להפנות את הקשב אל קולו של בעל החיים, אל דממת העץ, אל המלמול בלשונות הים, אל חוקי האדמה: הרוח, הגשם והאש. הגיליון מכנס יחד יצירות שמתבוננות החוצה מבעד לזגוגית, אך מכירות בקיומו של החלון: סיפורים קצרים, שירה ומסות של קולות חדשים ורעננים, לצד קולות ספרותיים מבוססים יותר שהיחס שלהם אל "כתיבת הטבע" הוא מפתיע ולא טריוויאלי. רבים מהקולות מתפרסמים בו לראשונה בעברית ובכך משלימים חוסרים רבים על מדף כתיבת הטבע בעברית. את היצירות מלוות עבודות אמנות של אמנים ואמניות מקומיים.

לרכישה
יותר משלוש גיניאות או: הפמיניזם ימנע את המלחמה (הבאה)

יותר משלוש גיניאות או: הפמיניזם ימנע את המלחמה (הבאה)

אני מתקשה למצוא את הטון הנכון, את נקודת המבע המועילה ביותר, לכתוב את הטקסט הזה. "יותר משלוש גיניאות" הוא פרק ראשון בחיבור רחב יריעה שהכותרת שלו היא: הפמיניזם יציל את העולם. הכוונה שלי בכתיבת החיבור היא לאסוף רעיונות מתוך ארון הספרים הפמיניסטי ולהראות כי בידינו הכלים הנחוצים כדי להפסיק את […]

אותו הנהר פעמיים

אותו הנהר פעמיים

ת', תשליך "יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲו‍ֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם" (מיכה ז', פסוק י"ט) "אף אדם לא דורך פעמיים באותו הנהר, משום שזה לא אותו הנהר והוא לא אותו האדם". אני לוחשת את המילים הללו שמיוחסות להרקליטוס, הפילוסוף היווני שחי ופעל בתקופה הקדם-סוקרטית, בעודי מתקדמת בזהירות במים הקרים של […]

תרגום אחד: שיח'ה חליווה ורחל פרץ

תרגום אחד: שיח'ה חליווה ורחל פרץ

שוחחתי עם שיח'ה חליווה, סופרת ומשוררת, ועם רחל פרץ, עורכת ומתרגמת, בעקבות תרגום ספרה של חליווה למלחמה יש אף גדול שאותו הן תרגמו במשותף. דיאלוג של חברות רחל: היסוד של העבודה המשותפת שלנו הוא יסוד של חברות, למרות שהתחלנו לעבוד לפני שנהיינו חברות. נהיינו חברות קרובות תוך כדי העבודה. שיח'ה מדברת […]

בחורף

בחורף

אחרי שנעם סירב שטחים, במקום לשלוח אותו לכלא תקעו אותו עובד רס"ר בקצה הרחוק של רמת הגולן. אלמ"ר צפון, בסיס סגור, חיל תחזוקה: כמעט כמו גלות בסיביר. החיילת היחידה בבסיס היתה מש"קית החינוך – וזו היתה דפי. בתיכון הם היו חלק מאותה חבורה, לא ממש חברים, לא לגמרי אויבים. והנה […]

משהו אחר מאותו הדבר: מאת ענבל כהן-אור

משהו אחר מאותו הדבר: מאת ענבל כהן-אור

ככל שאינך מכיר את הדמות בתמונה, כך באפשרותך להשליך עליה משהו ממך. הספציפיות של האדם האחר, "האמיתי", חומקת באמצעות מעשה ההתבוננות, נעלמת ונעשית דימוי. בכל זאת נוצרות פני אנוש מהמפגש האינטימי עם התמונה הקפואה. כמו כוס מים מלאה שבכל זאת אפשר למזוג אליה מים נוספים, אתה מצייר דמות אחרת ורואה […]