מוות קטן
לָמַדְתִּי לַהֲרֹג אֶת עַצְמִי חַד וּמַהֵר, מִבְּלִי שֶׁיִּשְׁמְעוּ, לִפְנֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ. מִדֵּי לַיְלָה הַיִיתִי מֵתָה מָוֶת קָטָן, מִתְאַנֶּקֶת בִּדְמָמָה, מִתְעַנֶּקֶת. בְּמוֹ יָדַי הַיִיתִי הוֹרֶגֶת עֹנֶג גָּדוֹל, בְּיָדַיִם בִּלְבַד. לִפְעָמִים חוֹנֶקֶת בְּכָרִית, בִּשְׂמִיכוֹת, מִתְנַשֶּׁמֶת לִרְוָחָה. מִזֶּה זְמַן מָה שֶׁאֵינֶנִּי מֵתָה. אֵינֶנִּי מֵתָה עוֹד וְעוֹד. אֲנִי מֻדְאֶגֶת מְאֹד שֶׁאֶחְיֶה לָנֶצַח. כָּכָה, כָּל כָּךְ. […]