חרצנו ערמונים והכנסנו לתנור. בבית פשט ריח יער, על הספה הפתוחה בידיים חשופות פיצחנו קליפות לוהטות, הפשטנו אגוזים חמים עד לזהב הרך, עד שחר, עד אחרון. ראה, אמרתי לו על הסף, נותרתי לבדי בגוף אישה, אני נבהלת מעצמי, מן הכיסוף, להימלט אל תאוֹמִי, אל בעלי חסר הגוף, המת, הנעדר, טוב […]

(אַל תִּבָּהֲלִי: זוֹ תְּנוּעַת הַמַּחַט הַתּוֹפֶרֶת אֶת צִלֵּךְ, מִן הַמְּגֵרָה בַּחֲזָרָה אֶל גּוּפֵךְ) מהדורה מקוונת | מרץ 2019 מתוך: הוא היה כאן, אני בטוחה בזה, אפיק ספרות ישראלית והליקון, 2019

ברגע זה עוזב אדם את העולם, ברגע זה בא, אנחנו אהבנו להתמסר בצלחת מעופפת. נכונו להשתטח, כל הגוף, ובלבד שלא תיפול מידינו, להתנשף מלוהטים, לתת את עינינו לדבר חמקמק וסב, אווירי, בא ויוצא מן הידיים. פעם צנחה אל הים ואתה שחית אחריה. בעיניי ראיתי מן החול את הגלים שבים וחוטפים, […]

בַּלֵּילוֹת עוֹד נִלְחֲשׁוּ שְׁיָרֵי קְרִיאוֹת אַלְחוּט. וַאֲנַחְנוּ הֲרֵי הָיִינוּ שָׁם מֻנָּחִים, עֲיֵפִים לִבְלִי הַכֵּר. הַגֶּשֶׁר שֶׁנּוֹתַר מֵאָחוֹר לֹא עָשַׁן עוֹד. אֲבָל אֲנַחְנוּ כְּבָר הָיִינוּ אֻכָּלִים מְאֹד. וְהָיָה שָׁם חֹשֶׁךְ גָּדוֹל פָּעוּר בֵּין גִּלְעָד, בֵּין עַמּוֹן עַד מָקוֹם לֹא יָבוֹא בּוֹ. מְטוֹסֵי הַלַּיְלָה עוֹד הֵגִיחוּ מִשָּׁם מַמְרִיאִים וְהוֹלְכִים. וְעָזַבְנוּ בְּלִי דַּעַת […]

הֶנְרִיֶיט, דַּבְּרִי אֵלַי. אֲנִי שׁוֹלֶטֶת בִּשְׂפַת הַמֵּתוֹת הַחַיּוֹת, מַמְתִּינָה לְתוֹרִי אַחֲרַיִךְ, סוֹפֶרֶת עֲנָנִים. דָּמֵךְ צוֹמֵחַ לְכָל עֵבֶר, מְסָרֵב רַק לֶעָפָר. רִיסַיִךְ שֶׁנָּשְׁרוּ עַל הָרְאִי שֶׁלִּי עֵדִים שֶׁאֲנִי וּמוֹתֵךְ רוֹחֲצִים וּמַשְׁתִּינִים יַחַד, נוֹגְסִים בְּאוֹתוֹ לֶחֶם פָּחַד, לוֹקְחִים לְמִטָּתֵנוּ אוֹתוֹ הַגֶּבֶר, אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, אוֹתוֹ הָרַעַד. הֶנְרִיֶיט, אֲנִי מְעִירָה אֶת שׁוֹקַיִךְ בְּאֵשׁ. קוּמִי, […]

אֱלוֹאִמָּא אַבָּאהִים זָנְחוּ אוֹתִי, וִתְּרוּ עָלַי, גַּם נָטָשָׁה חַבְרַת הַיַּלְדּוּת נָטְשָׁה – בַּרֶגַע שֶתִּרְגַּמְתִּי לַרִאשוֹנָה אֶת הַפֹּעַל "לִנְטֹש". אַחַר-כָּך הָיוּ חָיִים. הַאֶלוֹ קִים הַמְּרֻסָּקִים נִסּוּ לַעְַזֹר. וְצָלְחוּ. אְַפִלּוּ הַרֶוַח שֶבֵּינֵיהֶם מְטֻיָּח מִדֵּי פַּעַם בְּאַהְַבָה כְּמוֹ הַבּוֹר הַפָּלוּחַ בְּאֶמְצַע גּוּפִי. מהדורה מקוונת | ינואר 2019

* אֲנִי עַקֶּרֶת הַבַּיִת הַמְּעַקֶּרֶת אֶת הַבַּיִת מִסִּימָנֵי חָיִים – כְּמוֹ יָם הַמְּטַהֵר אֶת חוֹפָיו מֵאַרְמְנוֹת חוֹל וּשְׁאַר הֶזְיוֹנוֹת. * נְשִׁיָּה הִיא נַחְלַת אִשָּׁה. נְשִׁיָּה הִיא מִלָּה נָשִׁית סְפוּגַת דָּם. מהדורה מקוונת | ינואר 2019

אִמָּא שֶׁלּיִ מְספַּרֶֶת ליִ שֶׁכְּשֶׁעָלִינוּ לָאָרֶץ, וְהַמַּצָּב הַכַּלְכָּלִי הָיהָ קָשֶׁה, הִיא מָכְרָה אֶת גּוּפָהּ לִגְבָרִים. כְּלוֹמַר, אִמָּא שֶׁלִּי לֹא עָבְדָה בְּנִקָּיוֹן, אִמָּא שֶׁלִּי הָיְתָה זוֹנָה. ונְדְִהמַתְּיִ, לֹא מֵעֶצֶם הַמְכִירָה, כִּי אִם נֶפֶשׁ אֶפְשָׁר, אָז גַּם גּוּף, אֶלָּא מֵהַדְּרִישָׁה לְשָׂכָר הוֹגֵן מִמִּי שֶׁדּוֹפֵק אוֹתָהּ בַּתַּחַת. אִמָּא שֶׁלִּי לֹא הָיְתָה עוֹלָה מַסְרִיחָה […]

אִמָּא מִתְחַבֵּאת וַאֲנִי מְחַפֶּשֶׂת אוֹתָהּ שָׁעוֹת בְּכָל רַחֲבֵי הַגַּן. הַסּוֹרְגִים עֲדַיִן אֲדֻמִּים. אֶת הָרִצְפָּה בְּבֵית הַסֵּפֶר הַתִּיכוֹן אוֹרְט לֵיְבּוֹבִיץ' עֲדַיִן צָרִיךְ לְנַקּוֹת. אִמָּא וַאֲנִי לַהֲטוּטָנִיּוֹת גּוֹזְרוֹת יַחַד אַלְפֵי גּוּמִיּוֹת תַּעֲשִׂיָּתִיּוֹת. בִּשְׁלֹשֶת אֲלָפִים חֲתִיכוֹת נִקְנֶה לָךְ יוֹמָן שֶׁל הַסְפַּיְס גֵּירְלְז, בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים תּוּכְלִי לִהְיוֹת רַקְדָנִית גֶ׳אז בְּחוּג בַּמַּתְנָ"ס. עַכְשָׁו אִמָּא קוֹסֶמֶת […]