כשהתעורר יונתן פיינגולד בוקר אחד מחלומות טרופים הוא שמע אזעקה עולה ויורדת, וכשהתכוון לקפוץ מהמיטה ולרוץ לאנשהו גילה שהגוף שלו לא זז. הוא הרגיש את הבטן שלו מתכווצת מתחת לצלעות, ראה את השמיכה גולשת מגופו לרצפה ואת הירכיים העירומות שלו רוטטות על המזרן. יונתן צעק – אבל במקום צעקה שמע […]

הוא לא ידע כלום ממה שתכננתי. אני זוכרת את היום שטסנו – הופתעתי שהתורים בבן-גוריון היו רגילים לחלוטין למרות המלחמה. לבשתי שמלה קיצית, אדומה. התכוננתי לאיטליה. הגשתי לאיש הביטחון את הדרכונים של שנינו כאילו הוא עדיין היה הילד הקטן שלי. אבל הוא באמת היה הילד הקטן שלי. פשוט בן שמונה-עשרה. […]

״זה כנראה בגלל שעמוק עמוק בפנים אנחנו מונוגמיות״, היא אמרה לי וחייכה. השיניים שלה יפות ויש לה ריח מקולח, חשבתי. באסה שהיא לא ממש הטעם שלי, אף אחת מהן לא ממש בדיוק הטעם שלי. חבל, מהשיחה הקצרה בדרך לשער האוניברסיטה התרשמתי שהיא דווקא יודעת על מה היא מדברת, ביחס לגיל […]

אני לא מצליח לישון כששקט בחוץ. הלילה הוא לילה כזה, שקט במיוחד. יש לילות טובים יותר; לפעמים תנועת כלי הרכב בחוץ שוקקת והיא משרה עליי רוגע. בלילות חמים יותר הכלב של השכנים מעדיף לישון בחוץ, ואני שומע אותו נובח על תרנגולות תועות. בחודשי הקיץ אפשר לשמוע את הנערים מבלים בחוץ […]

השיחה בין אדם רומן אשר לביני התחילה באוקטובר 2021. ראיתי כמה ציורי שמן והדמייה של ציפור דרוסה באינסטגרם שלו והחלטתי ליצור איתו קשר. נמשכתי לעיבוד שלו לתרבות המתפתחת לנגד עינינו במרחבים דיגיטליים; שימוש בסממנים משותפים – באופן ניואנסי  ובו בזמן בוטה ו-וולגרי – על הדרך בה הוא משתקף בנקודת מבט […]

“השמש והדג” הוא סיפור קצר מאת וירג׳יניה וולף, שהופיע לראשונה ב-3 בפברואר 1928 בשבועון הבריטי Time and Tide. וולף מתארת את ליקוי החמה המלא הראשון שנצפה בבריטניה מזה יותר ממאתיים שנה, ובסוף הסיפור, מתוך חירות התודעה המשוטטת, היא עוברת לביקור באקווריום חדש בגן הזואולוגי של לונדון. על סיפן של השירה […]

בשבע בבוקר קם שמואל וכבר ראה בעיני רוחו את קורות היום צרים עליו. הוא התלבש ובעיניו העצומות ניסה לבלום את שטף ראיית העתיד הזו, אשר תמיד היתה מפותחת אצלו יתר על המידה. הוא עבר במטבח, הדליק את מכונת הקפה וניגש להטיל את מימיו ולשטוף את פניו מעל לכיור. חדר האמבטיה […]