שירים

ללא כותרת

מְרֻצֶּפֶת שְׁקָרִים הָרִצְפָּה גַּם הָאָרֶץ כּוֹאֶבֶת לְמִדְרַךְ הַכַּפּוֹת אֵין נְבִיאִים חֲדָשִׁים אֵין יַבָּשׁוֹת עֲלוּמוֹת אֶבְיוֹנות הַדְּרָכִים אֲרֻכָּה הַקְּרִינָה נַסִּי לְהַרְפּוֹת אֶת שְׁרִירֵי הַשִּׁירָה וְהָיָה וְגַם אֶל אָזְנַיִךְ יַגִּיעוּ שְׁמוּעוֹת עַל צְפוּנָה וְהָיָה וּזְקוּפֵי אֲבוּקוֹת יִקְרְבוּ לְעֶבְרֵךְ שׁוֹשְׁבִינֵי הַזְּבִיחָה שְׂאִי רַגְלַיִךְ בְּרִיצָה אַל תּוֹרִידִי אֶצְבָּעוֹת וְהָיָה וִיבַקְּשׁוּ סְלִיחָה שְׂאִי , בְּאֶצְבְּעוֹת […]

הסוכר והביצים נגמרו

  הַסֻּכָּר וְהַבֵּיצִים נִגְמְרוּ אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת לֶחֶם תָּבִיאִי לֶחֶם הַמִּצְרָכִים אוֹזְלִים הַבַּיִת מִתְרוֹקֵן מִתְמַלֵּא מִתְרוֹקֵן לִפְעָמִים מִתּוֹךְ מַבָּט חָטוּף נִדְמֶה לִי שֶׁגַּם אַתְּ אוֹזֶלֶת אַתְּ מַסְכִּימָה לִרְקֹד אִתִּי אַחֲרֵי צְרוֹר צִחְקוּקִים בַּמִּטְבָּח גּוּף אֶל גּוּף אֲנִי לוֹכֶדֶת אֶת הַמְּבוּכָה שֶׁלָּךְ כַּפּוֹת יָדַיִם חַמּוֹת עַל עִגּוּלִים קְרִירִים בַּסַּנְטֵר שֶׁלָּךְ מִתְחוֹלֶלֶת גֻּמָּה […]

מַשְׁחִילָה אוֹטוֹבִּיוֹגְרַפְיוֹת

  מַשְׁחִילָה אוֹטוֹבִּיוֹגְרַפְיוֹת וּבִּיוֹגְרַפְיוֹת עַל חוּט כְּמוֹ שֶׁהִשְׁחַלְנוּ קֻפְסְאוֹת קוֹטֶג' כְּשֶׁהָיִינוּ יְלָדִים וְיָכֹלְנוּ לִשְׁמֹעַ יָכֹלְנוּ לְדַבֵּר יָכֹלְנוּ לִחְיוֹת יָכֹלְנוּ לִחְיוֹת חַיִּים שְׁלֵמִים חַיִים שְׁבוּרִים יֶלֶד שׁוֹכֵב עַל דֶּשֶׁא בַּלַּיְלָה לְבַד שׁוֹכֵב פְּרַקְדָּן וּמַבִּיט לַשָּׁמַיִם אֲנִי עוֹמֶדֶת רָחוֹק לֹא יְכוֹלָה לִשְׁכַּב כָּכָה אֵין לִי פְּרַקְדָּן בַּגּוּף בַּמִּדְבָּר עֲטוּפָה בִּשְׂמִיכָה נְקֻדָּה אֱנוֹשִׁית […]

כך תנצחי בקרב מבטים בסיבוב בשכונה

  בֵּין דּוּכְנֵי הַשּׁוּק שְׁלוּבַת זְרוֹעַ עִם הָאֲהוּבָה שֶׁלָּךְ אַתֶּן קוֹנוֹת בָּנָנוֹת וְתַפּוּחִים הִיא מַצְחִיקָה אוֹתָךְ צְחוֹקֵךְ פּוֹרֵץ הַחוּצָה בְּגַלִּים עָבִים כְּשֶׁאַתֶּן מִתְרַחֲקוֹת מֵהַדּוּכָן יֵשׁ סִכּוּי שֶׁתִּשְׁמְעוּ אֶת הַמִּשְׁפָּטִים הַבָּאִים: "טְפִי! גֹּעַל נֶפֶשׁ לַאסְבִּיּוֹת, זֹאתִי קוֹל שֶׁל גֶּבֶר יֵשׁ לָהּ…" הִסְתּוֹבְבִי חַדּוֹת לִפְתִי אֶת הָעֵינַיִם הַמְּדַבְּרוֹת חָזָק מֵהַגָּרוֹן שִׁמְרִי עַל […]

*

אֲנִי מַכְרִיזָה בָּזֹאת עַל הֲצָפָה מֻחְלֶטֶת, עַל שְׁקִיקָה מוּדַעַת שֶׁל הַבְּרִיּוֹת, עַל הַמַּיִם הַזַּכִּים שֶׁנּוֹטְפִים מֵהֵיכַל הַמְּדוּרָה. יָדַיִם בּוֹעֲרוֹת בִּקְצוֹתֵיהֶן, פִּצּוּל אַדִּיר שֶׁל צִבְעֵי כִּיס חוֹבְקִים אֶת הַקֶּרֶן הַלּוֹהֶטֶת. רַגְלַיִם חֲשׂוּפוֹת נוֹגְעוֹת בְּרַגְלַיִם אֲחֵרוֹת. וְהַכֹּל גָּדֵל, עוֹטֵף, זוֹעֵק, חוֹשֵׁק בָּנוּ, הוֹדֵף אוֹתָנוּ וּמְפַמְפֵּם תַּחַת עוֹרֵנוּ הַמְּשֻׁיָּף, הַנִּבְגָּד, הָאוֹכֵל אֶת עַצְמוֹ […]

*

חָלַמְתִּי עַל עוֹר שֶׁנּוֹגֵעַ בַּשֶּׁמֶשׁ עַל מַיִם שֶׁנּוֹטְפִים מֵהַגּוּף וּמִתְיַבְּשִׁים עַל הָעוֹר מַטְבִּיעִים טֶקְסְטוּרוֹת שֶׁל יֹבֶשׁ, שֶׁל מֶלַח חָלַמְתִּי עַל בַּיִת שֶׁאֶפְשָׁר לָנוּעַ בּוֹ מַגָּע שֶׁאֲנִי לֹא חוֹשֶׁדֶת בּוֹ אַף פַּעַם לֹא פָּחַדְתִּי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִי מַה לֶּאֱכֹל אוֹ שֶׁלַּהוֹרִים שֶׁלִּי לֹא יִהְיֶה מַה לֶּאֱכֹל פָּחַדְתִּי שֶׁיַּעַזְבוּ אוֹתִי שֶׁיְּשַׁקְּרוּ לִי […]

שִׁירִים בְּרֵיחַ רַע

ערישי מכנה את שיריו "שירי רחוב", כי לרוב הם נכתבים תוך כדי שוטטות ברחובות או נסיעה באוטובוס בדרכו לעבודה ובחזרה. השירים מתארים את חוויותיו האישיות של ערישי, בין אם כפלסטיני בישראל ובין אם כערבי בחברתו, וכן את חוויותיו האישיות בביתו ואת אלה שמתרחשות בתוך תוכו.

צֹמֶת דְּרָכִים | דָּבָר פָּשׁוּט

צֹמֶת דְּרָכִים כָּל הַחֹרֶף לֹא כָּתַבְתִּי שִׁירָה, וְלֹא זָכַרְתִּי וְלוּ חֲלוֹם אֶחָד שֶׁחָלַמְתִּי. עָזַבְתִּי בַּיִת וְאִשָּׁה, שָׂכַרְתִּי דִּירָה, כָּל מָה שֶׁהָיִיתִי מֻכְרָח מָצָאתִי מֻשְׁלָךְ בִּרְחוֹב זֶה אוֹ אַחֵר: מִטָּה, שֻׁלְחָן, מַדָּפִים, מְקָרֵר. אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהָיָה זֶה פֶּלֶא, מַעֲשֶׂה מַלְאָכִים, שֶׁעָמַדְתִּי בְּצֹמֶת דְּרָכִים. אֶפְשָׁר גַּם לֹא לְהַרְהֵר בָּזֶה יוֹתֵר מִדַּי. אֵינֶנִּי […]

אֵין דֻּבְדְּבָנִים בְּעַזָּה

מחרוזת שירי ההייקו 'אין דובדבנים בעזה' נוצרה בקיץ, 2014. בחליפת מכתבים ארוכה בין המשורר באסם אלנבריס למשוררת טל ניצן במהלך האירועים הסוערים של אותו קיץ, כתב באסם אלנבריס: "אנחנו זקוקים לקולותיהם של אנשי הרוח הישראלים, לקולות שלא איבדו את מהות הטוב וההומניזם האנושי. אנו זקוקים לקולות התבונה הצודקים של שני הצדדים, […]