דיאלוגים ספרותיים

סחרחורת של הדם

סחרחורת של הדם

כמו בכל יום רביעי, בתום יום הלימודים החנתה עמית דנון, מחנכת י"א 3, את הפיאט שלה במרחק שניים-שלושה רחובות וצעדה במהירות אל הבניין, מול הרוח הקרה. כמו תמיד לא ידעה לכבוש מבט חטוף מעלה, מבט שממילא לא ראה כלום מבעד לחלון, וגם לא הצליחה לרסן את העלייה החפוזה מדי במדרגות, […]

שולף החרב

שולף החרב

1994 אני בוגר של האינתיפאדה הראשונה ולכן תמיד, כלומר מאז, נמשכתי לחרבות. כל הימים שבהם התרוצצתי בדהיישה לא חשבתי בכלל על הילדים שעמדו מולי בתוך האבק והבוץ או על מה שיכול לקרות לי. חשבתי רק כמה מטומטמים הרובים שהחזקנו עלינו, וכמה טיפשית הדרך שבה הגענו אליהם. האבולוציה של כלי הנשק […]

עבודות נייר

עבודות נייר

בעבודות הנייר שלי מופיעים חלקי גוף נשיים וחפצים שימושיים. אני משתמשת בדימויים חוזרים של שדיים, ידיים, שיניים ובהשטחות של צורות תלת ממדיות פשוטות. אני מייצרת הכפלות והחלפות של חלקי גוף בצורות מוכרות כדי לכונן סדר צורני, הנוכחות הנשית מנסה לברוא את העולם בדמותה. ככל שמתרבות העבודות נבנה מאגר ויזואלי אליו […]

ניו יורק – רמת השרון – אוקינאווה – לוס אנג'לס: שיחה עם בועז לביא

ניו יורק – רמת השרון – אוקינאווה – לוס אנג'לס: שיחה עם בועז לביא

מהו זיכרון? איך זוכרים את המקום שממנו באנו? האם כמשהו מוצק או כאוסף שברירי רגעים המבליחים לעתים? ומה מחבר את הרגעים האלה לתודעה המוצקה של דרך בה בחרנו ללכת? של המקום שאולי היווה עבורנו נקודת מוצא? אנחנו יכולים לחבר את צרורות הרגעים המבזיקים בתוכנו לסיפור חיים ולהסבר, לפסל מרסיסי הזיכרון […]

אחרי הצפירה, חטיבת יואב (טקס אזכרה לחיילי סיירת שקד), 2017

עכשיו כשיש אור תצלמי

אני מצלמת את אבא שלי, מיכאל גרינבאום, ששרוי בהלם קרב ממלחמת אוקטובר 1973. מזה שש שנים יש בינינו כמעט תמיד, מצלמת פנטקס ישנה. לפעמים היא לוקחת אותנו ולפעמים אני משתמשת בה כדי להתרחק, להתקרב, להתחפש, להתחבא, להתבונן, להתגונן, להתרפא. מכל הפעלים אני מחבבת במיוחד את האחרון. שירז גרינבאום, יולי 2017

הָרוֹכְבִים

כָּרִיּוֹת כַּפּוֹת הַיָּדַיִם מַחְלִיקוֹת עַל אָלוּמִינְיוּם חָשׂוּף פַּעֲמוֹנִים פַּעֲמוֹנִים, צִלָּהּ שֶׁל קֶרֶן הַחַמָּה עַל רִיסִים עַל פְּלָטַת זֶפֶת לוֹהֶטֶת גּוּמִי וְרַדְרַד בִּצְמִיגוּתוֹ מִתְקַדֵּם הָלְאָה וְסוֹחֵב בִּרְכַּיִם חֲשׂוּפוֹת, שְׂרִיטוֹת, חַבָּלוֹת סֹמֶק חֹם הַמִּתְבַּיֵּשׁ לִדְהוֹת חֲרִיצֵי הָאָלוּמִינְיוּם בָּאֲדָמָה שֶׁיּוֹפִיעוּ שָׁעָה לְאַחַר שֶׁגּוּפִים יִתְעַרְבְּבוּ בְּטַל הַדֶּשֶׁא הָעוֹר הַנִּמְתָּח וְנִדְחָק מִבַּעַד לַכֻּתְנָה שְׁתִי וָעֵרֶב […]

אֱמוּנָה

לֶאֱמוּנָה צִפָּרְנֵי פְּלַסְטִיק מֻדְבָּקוֹת וּקְלָפֵי טָרוֹט שֶׁעֲלֵיהֶם נָקְשָׁה שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים. זוֹכֶרֶת אוֹתָהּ חוֹשֶׂפֶת שִׁנֵּי זֶפֶת וְזָהָב, הֲגָנָה קוֹסְמִית וְתוֹרָה שֶׁל סוֹד. וְהִנֵּה, אַרְבָּעָה מַטּוֹת לְחֻפָּה, שִׁשָּׁה גְּבִיעִים וְהֶעָבָר הַגָּמוּר בְּרֵכוֹת יַיִן וְחֶרְמֵשִׁים לַהֲטוּטָן עִם שִׁנַּיִם רְחָבוֹת, מוֹחֵץ שָׁם אֵיבָרִים. פָּרוּס בְּפָנַיִךְ, מֻצָּע לָךְ, אַכְזָר מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ מִתְחַנֵּן שֶׁתִּתְּנִי לוֹ כְּנִיסָה […]

***

מָה מִתְבַּטֵּל בֵּין דֶּרֶךְ לְדֶרֶךְ מָה מִתְקַפֵּל בִּנְקִיקֵי מְעָרָה מָה שָׁבוּי בְּאַחֲרִית שִׁכְחָה מִי זֶה הוּא הַמְּלַכְסֵן עֵינָיו עַל פְּנֵי גְּלִימַת הַשְּׁקִיעָה זַרְקוֹר פִּגּוּמִים שְׁמֵימִיִּים מְבַקֵּעַ חֲלוּדַת צְחוֹקָהּ. פּוֹעֵל מְטַפֵּס כְּתִינוֹק בֶּן יוֹמוֹ מִתְפַּתֵּל מִכַּפָּרָה אֶל סְלִיחָה מָה מִתְפַּתֵּל בֵּין אֶרֶץ לְאֶרֶץ מִי זֶה הוּא הַמְּעַגֵּן אֶת חֲלָצָיו מְבַקֵּעַ שֵׂיבַת […]

*

כָּל הָעוֹלָם הוּא בָּמָה, חֶלְקָה אַחַר חֶלְקָה נִכְבֶּשֶׁת בִּצְוָחוֹת. הֶעָרִים נִמְלָאוֹת מַסֵּכוֹת צְהֻבּוֹת שֶׁל הַקּוֹמֶדְיָה דֶּל אַרְטֶה. לְהָקוֹת גּוֹדְשׁוֹת אֶת הָאֲוִיר, חוֹטְפוֹת אֶת כָּל הַתַּפְקִידִים, מְעָרְבוֹת שִׁירַת בֻּלְבּוּלִים בְּיִלְלַת אַמְבּוּלַנְס, סִלְסוּלֵי שַׁחֲרוּר בִּקְרִיאַת שַׁלְדָּג. הֵן מְכוֹפְפוֹת אֶת הַחֻקִּים, הֵן לוֹקְחוֹת בְּכוֹחַ מָה שֶׁמֵּרֹאשׁ שַׁיָּךְ לָהֶן. רַק צַעַד אֶחָד מֵאֲחוֹרֵינוּ, בְּקִדּוֹת […]