דיאלוגים ספרותיים

ילדיי שלא יהיו לי

יְלָדַי שֶׁלֹּא יִהְיוּ לִי מְחַבְּקִים אוֹתִי מִתּוֹךְ שְׁנָתָם בַּעֲגָלָה דִּמְיוֹנִית אֲנִי מַסִּיעָה אוֹתָם וּמִתּוֹךְ בַּקְבּוּקִים נֶעֱלָמִים מַשְׁקה אוֹתָם חָלַב אֵם חַמִּים יְלָדַי שֶׁלֹּא יִהְיוּ לִי מְשַׂחֲקִים עִם יְלָדַי הַשְּׁכֵנִים יְלָדִים שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ נִשְּׁקָה אוֹתָם וְעֵץ מוֹרִיק נוֹתֵן לָהֶם חָסוּתוֹ בְּיוֹם קַיִץ מְעַלֵּף הֵם מְטַפְּסִים עַל חֶבֶל לֹא קִיֵּם וּמְשַׁלְשְׁלִים רַגְלַיִם בְּהִירוֹת […]

קפיצה, שוב מההתחלה

קפיצה, שוב מההתחלה

אני חושבת על העבודות שלי כמו על הצעות הגשה ־ דרך חדשה לארגן צורות, חומרים ותנועות בטריטוריית הדף או בחלל הפיזי; דרך חדשה לארגן מחשבות ולהתבונן על הסביבה, על האובייקטים שמקיפים אותנו; הבית, המשרד, החנות, הפנים והחוץ.  היומיום מחליף צורה בעבודות, הוא הופך לרגע מהארצי אל הנשגב, מהקונקרטי למופשט, מהמזמין למאיים, ובחזרה. לרגע, […]

יחידות דיור קטנות

יחידות דיור קטנות

  שיחה בין יונתן גולד ויניב שפירא יניב שפירא: העבודות שלך מהשנים האחרונות מבליטות שני נושאי עניין עיקריים. האחד הוא בזיקה ל"אבות" אמנותיים מקומיים, שפעלו ועיצבו את האמנות הישראלית המוקדמת. השני הוא הפעולה הציורית כפרקטיקה אמנותית עצמאית. כיצד אתה תופס את הקשר בין שני הערוצים האלה ביצירה שלך? יונתן גולד: שני המישורים שציינת […]

Pink Arad

Pink Arad

ג'ניפר אבסירה (1984) אמנית, צלמת. עלתה לישראל מפריז ב- 1992. בוגרת תואר שני לאמנות באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, בעלת תואר שני בחוג לאמנות בינתחומית מאוניברסיטת תל אביב ותואר ראשון בהיסטוריה כללית וספרות צרפתית. השתתפה בפרויקטים בינלאומיים רבים ביניהם 'One Hundred Days of Active Resistance' של ויויאן ווסטווד ב- 2010, באותה […]

קולרוע

בָּאוּ מְאַלְּפֵי כְּלָבִים וְהִרְכִּיבוּ תְּמוּנָה עַל תְּמוּנָה סוֹבְבוּ גַּלְגַּל בְּמַכַּת חַשְׁמַל וְיָלְדוּ קְצִיצָה עֲשׂוּיָה טְחוֹרִים בְּכָל טְחוֹר-עַפְעַף מְמַצְמֵץ אִישׁוֹן. מַחְשִׁיכִים אֶת הָאוּלָם עוֹבְדֵי הַכּוֹכָבִים שֶׁקֶט, אוֹר נִזְרַק, אֱלִילֵי מָסָךְ קוֹרְנִים. הַתְּמוּנוֹת עוֹבְרוֹת בְּהִלּוּךְ בָּזָק דַּהֲרַת סוּסִים הָאִישׁוֹן נִדְבָּק וְלַלֵּב נִדְמֶה שֶׁהָאוֹר דּוֹבֵר יְקוּם שֶׁל מְרַגְּלִים בַּדָּם זוֹרֵם מִמָּרוֹם יוֹרְדִים יְצוּרֵי […]

ללא כותרת

הֵנָּה עִבְרִים יוֹצְאִים מֵהַחֹרִים יוֹצְאִים וּבָאִים, בָּאִים לְהָבִיא לְהָבִיא עַד הַלַּיְלָה מָה שֶׁנִּמְצָא אִם יֵשׁ מָה לְהָבִיא אִם יֵשׁ מַשֶּׁהוּ בִּכְלָל עוֹבְרִים וְשָׁבִים הֵם אוֹמְרִים לְעַצְמָם: "אִם מַשֶּׁהוּ נִמְצָא שָׁם מַשֶּׁהוּ נִמְצָא " וְעוֹבֶרֶת שְׁמוּעָה: "מַשֶּׁהוּ נִמְצָא שָׁם מַשֶּׁהוּ נִמְצָא" עוֹלִים לְרֶגֶל הַשְּׁמוּעָה: מַשֶּׁהוּ שָׁם עוֹבֵר וָשָׁב מַשֶּׁהוּ זָז שָׁם […]

הצוחק לאור

הַמִּפְלַץ אֲיֹם הַתַּחַת גַּח מִתּוֹךְ חֶשְׁכַת הַבּוֹר פָּנָיו פְּנֵי קַרְקָעִית הַיָּם שֶׁגַּל צוּנָמִי הֵקִיא בַּחוֹל עִסַּת בָּשָׂר טְרוּף חָטָט וְגֶלֶד גֵּרֵד וְאַף בֻּלְבּוּס תָּלוּי רוֹטֵט זֶה אַף קַדְמוֹן, טֶבַע חַי, זֶה הַקַרְטוֹפֶל צוֹעֵק: "שָׁדַיִם דָּם" צוֹחֵק לָאוֹר. הוּא לֹא רָגִיל בִּפְנֵי הַשֶּׁטַח, מְמַצְמֵץ שׁוֹלֵחַ אֶצְבַּע מוֹצִיא עַיִן. כֻּלּוֹ גָּרוּי כָּל […]

הגולה תל אביב

כְּבָר מַשְׁמִים בַּגּוֹלָה תֵּל אָבִיב שָׁם יוֹשְׁבִים בִּנְהַר כְּבָר שְׁנוֹת הָאֶפֶס וּכְבָר יוֹשְׁבִים שָׁם בַּגּוֹלָה יוֹשְׁבִים, מַשְׁמִימִים שָׁם וַאֲנִי יוֹשֵׁב בַּגּוֹלָה תֵּל אָבִיב מַשְׁמִים יוֹשֵׁב, מַשְׁמִין בִּשְׁנוֹת הָאֶפֶס וְהַשָּׁמַיִם מַבְרִיקִים אֲנִי כְּבָר בַּכֻּרְסָא שֶׁלִּי בְּאֶמְצַע הַנָּהָר שֶׁלִּי יוֹשֵׁב בּוֹהֶה בַּדְּמוּת הַמִּשְׁתַּקֶּפֶת עַל מָסָךְ שֶׁל טֶלֶוִיזְיָה מְקֻלְקֶלֶת שָׁם אֲנִי נִשְׁקָף מֵהָאֶפֶס […]

ילדות תפוזים

ילדות תפוזים

בחצר שמתחת לבניין, איפה שנגמר הדשא, היינו משרטטים בסכינים כדור ארץ עגול וגדול ומחלקים אותו בינינו. בדרך כלל עשינו את זה בחורף שבין הגשמים, החורף של הילדות נראה לי תמיד יותר קר ויותר רטוב. אחר כך כל אחד בתורו היה זורק את הסכין, נועץ אותה באדמה, מותח עד לאיפה שהיה […]