תפריט

רמלה-יפו-ניו יורק: שיחה עם זהר אלמקייס

רמלה-יפו-ניו יורק: שיחה עם זהר אלמקייס

אפשר לדבר על סופרים מבחינת מלאכתם. השימוש בשפה, היחס לז'אנר או להגדרה ספרותית, ההשפעות של מספרים אחרים על מלאכתם. אפשר לדבר על סופרים מבחינת תפיסת עולמם. הזהות החברתית, הרעיונית או המוסרית שהם מגבשים לעצמם אל מול בעיות הדור מתוך כוונה וייעוד אולי להדהד אותם בין הדפים. אפשר לדבר על סופרים […]

נעים להכיר: נורית זרחי, מסאית יחידה בדורה (בלי צחוק!)

נעים להכיר: נורית זרחי, מסאית יחידה בדורה (בלי צחוק!)

"כמה אני זקנה?" שואלת נורית זרחי במסה האישית היפה שלה "מיס בריל יוצאת לפארק – על קתרין מנספילד". זו שאלה שאינה מבקשת תשובה. זו שאלה מסוג השאלות שמניעות כתיבה וקריאה של מסה אישית במיטבה. כמה אני זקנה? כלומר, מה זה אומר להיות זקנה – לי באופן אישי, וכנגד התרבות שבה […]

גְהַאצַ'ר גְהוֹצַ'ר

גְהַאצַ'ר גְהוֹצַ'ר

לא ניסיתי להתנגד כשהמשפחה החלה במאמציה לחתן אותי. כל הניסיונות הקודמים שלי בתחום הרומנטי עלו בתוהו. רק עם צִ'יטרָה הצלחתי להגיע לשלב של שיחות מעמיקות, וגם זה כבר נגמר. הנישואים של אחותי מַאלטִי הסתיימו בכישלון, כך שאמא נהגה משנה זהירות כשהגיע תורי. "בואו לא נסתבך עם עשירים", היא אמרה. משום […]

לתרגם את שלא נאמר

לתרגם את שלא נאמר

שיחה בין עורכות גרנטה לויווק שאנבהאג על תרגום ״גהאצ'ר גהוצ'ר״ לעברית האם תוכל לספר לנו על קנדה, השפה שבה אתה כותב, ועל ההקשרים התרבותיים שלה? האם זו גם השפה שאתה דובר? ויווק שאנבהאג: קנדה החלה מתהווה לפני קרוב ל־1,700 שנה ונחשבת אחת השפות הקלסיות של הודו. כ-47 מיליון איש ואישה […]

רק מילים לשחק בהן

רק מילים לשחק בהן

החתרנים הוא ספר מסע בספרות ובמודרניזם שראה אור לאחרונה בהוצאת כתר. תחנת היציאה שלי היתה סנט פטרבורג הצארית של האדרת וגוגול, משם התגלגלה הרכבת בחברת אנה קרנינה אל סופה הטרגי של הגיבורה על המסילה והמשיכה מערבה, אל פרוסט (בעקבות הזמן האבוד), ג'ויס (יוליסס) וקפקא (אמן התענית). הרכבת נעצרה על סף […]

חבר'ה טובים

חבר'ה טובים

האיש הקירח עם השפם אמר "נתחיל?", ויערה הבינה שאין לה ברירה אלא להגיד "כן". בחוץ חיכו עוד שלוש בנות, והאוויר היה חם בבניין הטמפלרי הקטן ליד הקריה, שאליו זימנו אותה. הבוחן אמר שהם צריכים לדמיין שהם בלובי בבית מלון, נגיד ברייקיאוויק, ושהיא, יערה, צריכה לשכנע אותו (הוא רק אמר ששמו […]

*

זֶה לֹא יַצִּיב עַכְשָׁו בֵּינֵינוּ מַעְגָּל סוֹגֵר אָטוֹמִים מִצְטוֹפְפִים וְאִי-אֶפְשָׁר לַחֲצוֹת, זֶה שָׁקוּף בִּלְתִּי נִרְאֶה אֲבָל בְּמַגָּע כְּמוֹ אֵשׁ-קָרָה שׂוֹרֵף רְקָמוֹת הַיָּדַיִם מִתְמַלְּאוֹת כְּוִיּוֹת. אַתָּה מֵזִיז שְׂפָתַיִם אֲבָל קוֹל לֹא נִשְׁמָע אֲנִי רוֹצָה לְחַשֵּׁב אֶת קֶצֶב הַדְּעִיכָה, לָדַעַת מָתַי נוּכַל לַעֲמֹד זֶה מוּל זוֹ מוּל בְּלִי קְרִינָה בְּלִי חֹסֶר הֲבָנָה […]

אנטי חומר

א. הַיּוֹם כְּבָר בָּרוּר, הָיָה אַנְטִי-חֹמֶר שֶׂפָּגַשׁ חֹמֶר, אֶנֶרְגְּיָה הִשְׁתַּחְרְרָה הֵם הִסְתַּחְרְרוּ הִשְׁתַּנוּ חֶלְקִיקִים נִדְבְּקוּ-נִזְרְקוּ-נֶחְנְקוּ הֵם הִתְנַפְּצוּ הִתְאַיְּנוּ ב. הָאַנְטִי-חֹמֶר נֶעֱלָם וְנוֹתַרְנוּ רַק חֹמֶר כְּאִלּוּ לֹא הִגִּיעוּ בּוֹ-זְמַנִּית כְּאִלּוּ לֹא הָיְתָה הַהִתְנַגְּשׁוּת ג. מַדְּעָנִים מְנַסִּים לְהָבִין, מְיַצְּרִים אַנְטִי-חֹמֶר אַחֵר, מְאִיצִים מְדַמִּים אֶת הַמַּפָּץ הַגָּדוֹל רַק כְּדֵי לְהָבִין מָה קָרָה אַחֲרָיו […]

בסלוניקי

בסלוניקי

כשהגיע שלום גולדמן סוף סוף לימה של סלוניקי, היה נדמה לו שנפרע חובו. כמה דברים הבטיח – לכתוב מכתבים, לפקוד את בית הכנסת לפחות לקריאת התורה בשבת, לאכול כמו שצריך (על מנת שלא לגווע) – ובדבר לא עמד בהבטחתו. אך לים הצליח לבסוף להגיע. עודד את עצמו, והכסף השטוח מילא […]