פוזמיאקי נקאמורה, משורר יפני, כתב: הָרִקּוּד הוּא הַגּוּף בְּמַשְׁבֵּר, / וְהָרַקְדָן הוּא / הָאֳמָן / הַתּוֹבֵעַ אֶת זְכוּתוֹ עַל הַמַּשְׁבֵּר, אוֹ דּוֹרֵשׁ אוֹתוֹ / עֲבוּר גּוּפוֹ וּבְאֶמְצָעוּת גּוּפוֹ מַהוּ "הַגּוּף בְּמַשְׁבֵּר"? פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא, שֶׁאִזּוּנוֹ שֶׁל הַגּוּף / נָתוּן בְּמַשְׁבֵּר. אני רוצה לדבר על גופי שלי. גוף הרקדנית. לומר: […]

ביום שני יונה דפק על דלת הדירה של דניאל בגב ידו, בידו השנייה החזיק שקית טבק צהובה. דניאל היתה לבד בדירה, היא ישבה בחדר, החזיקה בידה האחת סכין גילוח שבור, והתבוננה במפרק כף ידה האחרת. היא חצתה את הדירה החשוכה ופתחה את הדלת. יונה הגיש לדניאל את השקית הצהובה ושאל, […]

העריצות מבקשת שתיקה כהסכמה. או דיבור כאישור. יש דברים שמותר לדבר עליהם, שרק אותם מותר לומר, ויש דברים שאסור. כשהמדינה אינה טובה, אלא עריצה, והמצב הוא מצב-חירום-קבוע, יש מלים שאסור להגות בכלל. וממילא אסור להתנגד. אני חושבת להתמקד כאן במלה אחת שהתגלתה כאסורה לשימוש במצב החירום שהוא ישראל בסוף שנת […]

כמה שבועות אחרי שהתחתנה, שמחה התרחקה ממני לגמרי. היא דיברה איתי על זוטות, כל מיני שטויות. חפצים שהם קנו לבית, ומערכת חלבית לפסח שחמותה החזירה לחנות כי היתה סדוקה, וציפויים של כלי כסף שנפגמו במעבר דירה, ואגרטל מכוער שיושב אצלם בבית, שהיה של דודה של מרדכי שטוענת שהוא עבר במשפחה […]

אחרי עשורים של עריכה עצמית, שבהדרגה הכחידה את ההבדל בין "גזור" ל"הדבק", פחדתי שאני עלולה להיעלם. אני פוקחת את עיניי. אור חזק מדי מופנה אליי, כאילו זומנתי לחקירת משטרה שבה אני עדת מפתח אילמת ועירומה. כתם אור קל עשוי לחשוף ברבים את מה שאני ואחיותיי מתאמצות להסתיר מאז ומתמיד. אני […]

גוף עבודותיי מתבסס ברובו על רישום פיגורטיבי, המורכב מסדרות בטכניקות שונות, אשר כוללות חריטה על נייר צבוע, צריבה על עץ, רישום דיו על נייר, הדפס משי, הדפס דיגיטלי ועוד. העבודות בדרך כלל מתפרשות על פני שטח עבודה גדול ומורכבות מתדר של קווים דקים, הצוברים עוצמה רגשית דווקא מתוך קו שהוא […]