קצוות מפוצלים
הַיְַּחֲָסִים שֶׁלִּי עִם שֶׁפַע בַּמֵּאָה הָעֶשְׂרִים וְאַחַת מְסֻכְסָכִים כְּקַצְווֹת שֵׂעָר מְפֻצָּלִים. נֹאמַר, בִּמְקוֹם רַעְֲיוֹן הַשּׁוֹשֶׁלֶת, לְהַכִּיר נִגְזֶרֶת שֶׁל עַצְמִי, אִם אֶפְשָׁר הָיָה, לָלֶדֶת אֶת אִמָּא שֶׁלִּי, לְגַדֵּל אוֹתָהּ, לְַסְָּרֵָק אֶת שַׁעֲרָהּ, עַד תִּתְעַבֵּר, וְַתֵּלֶד שׁוּב אוֹתִי, וְחוֹזֵר חֲָלִילָה, אֲנִי אֶקְלַע צַמָּה בְּשֶׁיַּעֲרָה וְהִיא בְּשֶׁיַּעֲרִי, לוּלָאָה אֵינְסוֹפִית נִפְרֶמֶת וְנִכְרֶכֶת, כִּתְנוּעָה אַחַת, […]