1. אתמול הייתי בהופעה של כמה מאותם אנשים שמחזיקים על כתפיהם את כל העולם שלי. הייתי ב"מזקקה" בירושלים. נדמה לי שכשאני מדמיינת את ירושלים, אני מדמיינת את המאורה הזאת, מעין פאב-מועדון שמתקיימות בו הופעות קטנטנות, שבקושי יש בהן מקום לקהל. נדמה לי שבלי האנשים האלה אין ירושלים. אתה מבין למה […]

"מכתבים מהמלחמה" לקוחים מתוך D'este viver aquí neste papel descripto: Cartas da Guerra, ספר שערכו שתי בנותיו של לובו אנטונש, ואשר מאגד את מכתביו לרעייתו הראשונה, מריה ז'וזה, מימי השירות הצבאי שלו באנגולה. הם נפגשו בשנת 1966, וכאשר השלים את לימודי הרפואה שלו ב-1969 נשלח לשרת באנגולה כרופא בצבא פורטוגל […]

חצינו את הדרך המובילה מתחנת האוטובוס אל המספרה היחידה באזור. אמי ואני, כל אחת בשתיקתה. כבר דנו בסוגיה בכל דרך אפשרית, ולא רצינו לפתוח בוויכוח מר נוסף. זה התחיל ביום שבו עברתי לחיפא, להתחיל את לימודיי בבית הספר התיכון "נזירות אלנצרה". התעקשתי והפצרתי בה, אבל היא סירבה. התחננתי, והיא גערה […]

1 האישה חבשה כובע עשוי נייר ולבשה תלבושת פשוטה מאוד אך קודרת, כמעין נזיפה. המסר היה שהיא עושה דבר-מה שאת אמורה לעשות או היית צריכה לעשות. מה זה היה? היא דחפה כיסא גלגלים על פני מדרכה שבורה ולא עצרה לנוכח סדקים או שברים. היא לא ראתה אותם. מבחינתה התפקיד היה […]

תעודות / אִנְתִס'אר עבּד אל-מוּנְעִם[1] התעודה הראשונה תחת עץ הרימון הכריזה על המהפכה – החליטה לצאת מרחם אמה. לא תהיה מוכנה לסבול עוד את המקום הצר ואת חשכת הלילה והיום. כמהה הייתה להבין את פשר זריחת השמש בבוקר. רצתה לפקוח את עפעפיה המוקפים אוקיינוס שאין בו גלים. דחפה והרימה ראשה […]