אתם שעוברים מכוסים היטב במלוא השרירים בבגד שהולם אתכם או לא או בערך אתם שעוברים והחיים סוערים בדמכם דבוקים לשלד שלכם בצעד תוסס אתלטי גמלוני מחויכים זעופים, כולכם כה נאים כל כך שגרתיים כל כך כמו כולם בשגרתיות שלכם כה נאים בשגרתיות שלכם עשירת הגוונים מפועמים בחיים שמונעים מכם להרגיש […]

מפולנית: ד"ר חנה הרציג היא התעסקה במנעולים ראשונה, אבל כפי הנראה הם לא היו סימטריים, כי כשהצליחה לסובב את המפתח באחד מהם, השני נותר נעול, ולהפך. רוח עזה נשבה מהים וכרכה את צעיף הצמר הקל סביב פניה. לבסוף הוא הניח את שני התיקים על השביל ובחוסר סבלנות הוציא מידיה את […]

אחרי שנעם סירב שטחים, במקום לשלוח אותו לכלא תקעו אותו עובד רס"ר בקצה הרחוק של רמת הגולן. אלמ"ר צפון, בסיס סגור, חיל תחזוקה: כמעט כמו גלות בסיביר. החיילת היחידה בבסיס היתה מש"קית החינוך – וזו היתה דפי. בתיכון הם היו חלק מאותה חבורה, לא ממש חברים, לא לגמרי אויבים. והנה […]

עמיאל בֶּלְגֶלְפָָלְץ היה מבקר תיאטרון. לפעמים, כשנח עליו מצב רוח טוב במיוחד, היה חושב לעצמו שהוא גם מבקר תיאטרון וגם מבקר בתיאטרון, וכמה נפלא שה-ב' שאותה ניתן להוסיף לתיאור תחום עיסוקו ומפעל חייו היא כל כך קטנה אבל גם כל כך משמעותית. מכיוון שלפני הכול, לפני יחסיו עם אביו המאמץ […]

בני הנוער נוהגים לחלק את חייהם לתקופות, כאילו היו ראשי מדינות או אומנים. אלא שתקופותיהם, בניגוד לאנשי המעשה, אינן מתבטאות בפועלם אלא במצב רוחם, בתחושת בטנם הכמוסה. הם עוטפים את ראשם באוזניות או דוחסים אותן לאוזניים, מפעילים שיר ששמעו פעמים רבות ופתאום אופף את ליבם אֶרֶס געגועים עמום. בהיעדר כל […]

לילה אחד זע הווילון הלבן המכסה את החלון הגדול שבחדרי. הוא מתחיל לנוע, מואר מבחוץ באור ירח ופנסי רחוב. בתחילה התנועה נראית כתגובה קלה לרוח, אך היא הולכת וגדלה. הווילון מתרחף ושב, הבד מתמלא גלים גלים, מתנפח ועולה. אני שוכבת דוממת במיטתי, ערה לחלוטין, רואה איך דרך החלון הפתוח ומבעד […]

כשהיא הייתה מאחורי ההגה, הוא נשען רצוץ על חלון ימין ואני בהיתי מנגד לשמאל, מחוץ למכונית. היינו ילדים, בדרך למסעדת טוּק טוּק. מבעד לדלת היו כנפי עוף מצופות בחיקוי דביק של רוטב טריאקי עשיר בנתרן, בסוכר ממכר ובקמח. רציתי לאכול אותן אבל התביישתי. כשנגסתי והכנסתי לפי, צצו על השולחן ערמות […]