Made in UK
כשהייתי סטודנט בGlasgow School of Art, ביקרתי בתצוגה הקבועה של בית מקינטוש במוזיאון הנטריאן (Hunterian) בעיר. התצוגה בנויה בעיקרה כרפליקה של ביתם של מרגרט מקדונלד וצ׳רלס רני מקינטוש, זוג אמנים ומעצבים שהשפיעו מאוד על הסצנה האמנותית בגלזגו ובאוסטריה בתחילת המאה העשרים, וכוללת רהיטים שנבנו במחנה המעצר נוקיילו (Knockaloe) בזמן מלחמת העולם הראשונה. שאלות רבות עלו אצלי בביקור הזה, וכדי לקבל את התשובות להן מצאתי את עצמי עוסק במחקר בשנתיים האחרונות.
אחד מהחדרים בתערוכה הוא שחזור של חדר שמקינטוש עיצב עבור זוג מנורת׳המפטון בשנים 1917-1916. לפי המידע שנכתב למבקרים במוזיאון, חלק מהרהיטים המוצגים בחדר "נבנו על ידי אסירי מלחמה במחנה העצירים Man of Isle, Knockaloe". הפרט הזה מצוין בדרך אגבית, ובעת ביקורי במקום לפני שנתיים, הופתעתי מהלאקוניות שאצרה בתוכה מטען פוליטי חזק. כל ניסיונותיי להשיג מידע נוסף אצל נציגי עובדי המוזיאון העלו חרס. העובדה שהמוזיאון אינו מספק את ההיסטוריה של האובייקטים בגרסתה הרחבה הניעה אותי למחקר מקיף בנושא, שהתוצאה שלו היא גוף העבודות Made in UK, שאותו הצגתי במהלך 2018-2017 במקומות שהיה להם תפקיד בהיסטוריה של הרהיטים: גלזגו, מוזיאון 78 Derngate בנורת'המפטון והאתר ההיסטורי של מחנה נוקיילו באי מאן.
מחנה המעצר נוקיילו פעל בזמן מלחמת העולם הראשונה והחזיק 23,000 עצירים אזרחיים ממוצא גרמני בגיל גיוס (55-17). העצירים הוחזקו שם כדי למנוע מהם להיות "גיס חמישי" בחברה הבריטית אחוזת הפרנויה ולהימנע מגירושם חזרה לגרמניה, שבה היו עלולים להתגייס לצבא הגרמני וללחום נגד בריטניה. ארגון רווחה קוויקרי בשם "The Friends' emergency committee" סייע לעצירים להקים במחנה סדנאות מלאכה: סדנת עץ, מתכת, ליתוגרפיה, שזירת סלים, אריגת טקסטיל ועוד, כדי לסייע במניעת תסמינים של Barbed Wire Disease, מחלה שנבעה מאי-הוודאות של העצירים לגבי עתידם ומחוסר המעש שסבלו ממנו.
צ׳רלס רני מקינטוש עצמו, שסבל מהשלכות ה"Spy Fever" והואשם ב"תקשורת עם האויב", אף על פי שעיקר ההתכתבויות שלו עם וינאים וגרמנים היו על רקע מקצועי, עבר מסקוטלנד לאנגליה, שם לא היה לו מוניטין רב. ב-1916 הוזמן לעצב את ביתם החדש של המהנדס וונמן ג׳וזף באסט לוק וזוגתו, פלורנס. פלורנס התחנכה בבית ספר קווייקרי, ושמעה על הפרויקט בנוקיילו דרך קהילת הקווייקרים. באסט לוק השכיל להבחין ב"הזדמנות" לייצר את הרהיטים שעיצב מקינטוש בסדנאות המחנה, וסיפק לעצורים ציוד מתאים ועץ באיכות טובה, שאפשרו את מימוש הרעיונות ואת בניית החפצים.
המשיכה העזה שלי אל ההיסטוריה של המחנה ושל החפצים שנוצרו בסדנאות היא בעיקרה כיוצר של אובייקטים. אני יודע מה כרוך ביצירה מסוג זה, כמה זמן, מחשבה, כוונה, ניסוי וטעייה מושקעים בה. בנוכחות המוחשית של התוצר בא לידי ביטוי כתב יד אישי, כך שבעיניי הרהיט הופך בעצם לדיוקן עצמי.
ההוקעה של אדם מהחברה וחזרתו אליה כחפץ ממחישות איזו צביעות או קשיות לב במדיניות; הכיסא אינו מאיים, הוא מגלם רק את התכונות הלא מסוכנות, או את המימוש הלא מסוכן של הכישורים של האדם שסומן כ"מסוכן" בנקודת זמן מסוימת על ידי ציבור מסוים במקום מסוים. על ידי יצירה מחדש של האובייקט רציתי להחזיר את פוטנציאל ה"סכנה" של האובייקט התמים לשעבר – לשאול שאלות. רציתי להשתמש בפרסום של מקינטוש כדי לשפוך אור על הסיפור של העצורים במחנה; לנקוב בשמות היוצרים ולהביא את הסיפורים האישיים שלהם. העובדה שההיסטוריה של האובייקטים מנוקיילו לא מסופרת בגרסתה הרחבה במוזיאון, מוסד שתפקידו ללמד ולהרחיב את הדיון, לכלול זוויות מבט מגוונות, סימנה בעיניי נקודה עיוורת שמזמינה לצלול אליה ולהשלים את החסר.
בגוף העבודות Made in UK שצמח מהמחקר בחרתי להתרכז בשרפרף אחד מתוך אוסף הרהיטים שיצרו נגרי נוקיילו עבור הבית בנורת'המפטון. יצרתי עותק מעץ אלון לפי המידות המקוריות, ואז תבניות לפסל ברונזה באותו גודל. בתערוכת הגמר בלימודים הצגתי פסל ברונזה של השרפרף, אוטומטה (מנגנון מכני, מופעל בידי הצופה) שמציגה נגר מנוקיילו עובד על אותו שרפרף בגודל מזערי ואז מוחה "זיעה" ממצחו, עבודת קיר שהיא סטנסיל שעיצב מקינטוש לאותו בית ותכתובת שלי עם ממשלת האי מאן, שבה אני מבקש (ומקבל) רשות להציב את הפסל באתר המחנה.
ב-2018 הוזמנתי להציג חלק מהעבודות במוזיאון Derngate 78, שהיה הבית המקורי שעבורו נבנו הרהיטים ב-1917-1916, ושופץ ונפתח כמוזיאון בתחילת שנות ה-2000. באוגוסט האחרון הוצב פסל הברונזה במיקום המקורי של המחנה באי מאן, בשיתוף פעולה עם ממשלת האי מאן וארגון Foundation Knockaloe שבונה מוזיאון שיעסוק במחנות מעצר במלחמת העולם הראשונה Internment WW1 במיקום קרוב.
מהדורה מקוונת | ינואר, 2019
דימוי מלווה: Spy Fever, Knockaloe Farm, 2018