Second Nature

הייתי ילד טבע. לא גדלתי בקיבוץ או במושב, אבל מאחורי הבניין שבו גרתי בהרצליה היה שדה פורח. רוב היום הסתובבתי יחף, הופך אבנים, מחפש אחר רמשים שונים ומאכיל בהם עכבישים. מראה העכביש האורב לטרפו ומאבק החרק בקורים העניק לי שעות של הנאה צרופה. אלו היו ימים שצרבו בי משיכה עמוקה לטבע.

מאז לא יצא לי לשהות בטבע באופן כה טוטלי וללא הסחות דעת, עד שהגיעה מגפת הקורונה והשתנו כמה סדרי עולם. ברחתי מברוקלין היישר לחודשי בידוד באזור הרי ירושלים, וכך קרה שההליכה היומית לסטודיו הברוקלינאי שלי התחלפה לה בטיולים ארוכים בין חרציות ופרגים. החרדה הקיומית הפכה להתאהבות מחדש בטבע הארצישראלי.

התחלתי ללמוד שמות של פרחים ועשבים, להבדיל בין עפרוני לדרור וליהנות משקט השדות. ההשראה העירונית שעד כה הייתי כה מורגל אליה הוחלפה בהרבה ירוק. חומר גלם חדש היה פרוש לפניי. קטפתי עשבים ופרחים, חתכתי, גזרתי וחיברתי ושוב חתכתי. הרכבתי צמחים מוזרים, צמחים המורכבים מזנים ומחלקים שונים. הייתי צריך ליצור משהו חדש, לחבר את עצמי שוב אל הטבע הזה, שלא זכרתי שחסר לי כל כך. את ההיברידים שיצרתי הנצחתי בסדרת צילומים.

חודשיים לאחר מכן עברתי לתל אביב. הטבע הפראי התחלף בצמחייה עירונית. התחלתי לאסוף עלי פיקוס שנשרו מהעץ בחצר הבית שאליו עברתי. את העלים חתכתי בצורות אבסטרקטיות שונות, אך במקום ליצור רק צילומים, ייבשתי אותם ויצרתי מהם סדרה חדשה של פסלי עלים מיובשים העומדים בחלל כפסלים לכל דבר.

כיום כבר חזרתי לניו יורק, ואני שוב הולך יום יום לסטודיו בברוקלין, אבל הטבע וההשראה שמצאתי בו חזרו איתי.

מהדורה מקוונת | אוגוסט 2021
דימוי: Second Nature, composition #1, dried leaves, wood, 2021