ז'קלין כהנוב, אשר היגרה לישראל מקהיר בשנות החמישים, ביקשה לחשוב את המובלעת התרבותית שלה דרך מסמן הגנאי "לבנטיני". הלבנטיני, בלשונה: זה שאינו במקומו, לא יליד וגם לא אירופאי. כהנוב ניכסה את המושג הזה, הטעינה אותו מחדש במטענים תרבותיים שהיו קרובים ללבה, ואגב כך ייצרה ללבנטיניות גאווה מקומית בעלת ארומה אוניברסלית. […]