בנות נחלצות ויוצאות מהסבך

טִישָׁאנִי דוֹשִׁי

בָּנוֹת נֶחְלָצוֹת וְיוֹצְאוֹת מֵהַסְּבַךְ,
כְּסוּיוֹת בַּרְדָּסִים וּגְלִימוֹת,
נוֹשְׂאוֹת מוֹטוֹת בַּרְזֶל וְנֵרוֹת
וְאֵינְסְפוֹר צַלָּקוֹת, שֶׁנֶּאֶסְפוּ
עַל מִדְשָׁאוֹת שֶׁטֶּרֶם בָּשְׁלוּ, בְּאוֹטוֹבּוּסִים
עִירוֹנִיִּים, בְּמִקְדָּשִׁים וּבְבָּרִים. בָּנוֹת
נֶחְלָצוֹת וְיוֹצְאוֹת מֵהַסְּבַךְ, וְתַחְתּוֹנִים
קְשׁוּרִים לָהֶן סְבִיב הַשְּׂפָתַיִם, מְקִימוֹת
כָּזֶה רַעַשׁ, שֶׁאִי-אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ. הַאִם
גַּם הָעוֹלָם מְדַבֵּר? הַאִם
הוּא אָכֵן שׁוֹאֵל, מָה פֵּרוּשׁ לָתֵת
לְמִישֶׁהוּ מְנוּחַת אֱמֶת? בָּנוֹת
נֶחְלָצוֹת וְיוֹצְאוֹת מֵהַסְּבַךְ, מְרִימוֹת לַגֹּבַהּ
רַגְלַיִם שְׁבוּרוֹת, דּוֹלְפוֹת סוֹדוֹת
מִיְּרֵכַיִם שֶׁהֻתְּרוּ, אֶת כָּל הַשְּׁקָרִים
שֶׁלַּחֲשׁוֹ זָרִים וּמוֹרִים לִשְׂחִיָּה
וְדוֹדִים, בְּיִחוּד דּוֹדִים, שֶׁאָמְרוּ
שֶׁלְּפַשֵּׂק יִהְיֶה נֹחַ וְקַל, שֶׁיָּרוּ
כַּדּוּרִים בֶּחָזֶה שֶׁלָּהֶן, וְהִגִּישׁוּ
לָאֵשׁ אֶת הַפָּנִים הַיָּפוֹת שֶׁלָּהֶן, שֶׁמָּצְצוּ
כָּלִיל אֶת הַבֹּץ מֵהַצְּלָעוֹת שֶׁלָּהֶן,
וְקִשְּׁטוּ בְּוֶרֶד קוֹצָנִי אֶת אֲרוֹנוֹת
הַקְּבוּרָה שֶׁלָּהֶן. בָּנוֹת נֶחְלָצוֹת
וְיוֹצְאוֹת מֵהַסְּבַךְ, מְפַנּוֹת אֶת הַקַּרְקַע
לְפַזֵּר סִפּוּרֵיהֶן. אֲפִלּוּ אוֹתָן בָּנוֹת
שֶׁנִּמְצְאוּ עֵירֻמּוֹת בִּתְעָלוֹת וּבִבְאֵרוֹת,
אֵלּוּ שֶׁנִּשְׁכְּחוּ בַּעֲלִיּוֹת גַּג זְנוּחוֹת,
וְנִקְבְּרוּ בְּקַרְקָעִית נְהָרוֹת כְּמוֹ סְחֹפֶת
מִמֵּאָה אַחֶרֶת. הֵן הֵגִיחוּ בִּזְחִילָה
מֵאֲחוֹרֵי וִילוֹנוֹת שֶׁל יַלְדוּת, מִשְׁקַל גּוּפָן
הַוָּרֹד-כָּסוּף נִדְחָק מִבְּעַד לְמַיִם,
מִבַּעַד לְכֶתֶם הַזִּכָּרוֹן הַחוֹלֵף בִּיעָף,
הֶעָגוּם. בָּנוֹת נֶחְלָצוֹת וְיוֹצְאוֹת
מֵהַסְּבַךְ כְּדֶרֶךְ צִפּוֹרִים הַבָּאוֹת
לְחַלּוֹנוֹת בֹּקֶר – מְנַקְּרוֹת
וְהוֹמוֹת, עַד שֶׁאֵין שׁוֹמְעִים אֶלָּא
אֶת הִתְנַגְּשׁוּת לִבּוֹתֵיהֶן הַזְּעִירִים
בַּזְּכוּכִית, אֶת יֵאוּשׁוֹ הַבּוֹהֵק
שֶׁל הַצְּלִיל – הַהוֹלֵם, הַנֶּעֱלָם.
בָּנוֹת נֶחְלָצוֹת וְיוֹצְאוֹת מֵהַסְּבַךְ.
הֵן יוֹצְאוֹת. הֵן יוֹצְאוֹת.