ואלוהים היא המים
כְּשֶׁאֲנִי עוֹצֶמֶת אֶת עֵינַי בַּלַּיְלָה
אֲנִי יְכוֹלָה לְהַרְגִּישׁ אֵיךְ הַסֶּלַע נִבְקָע
עַל יְדֵי הַמַּיִם.
אֲנִי שׁוֹמַעַת שִׁיר שֶׁל סַבָּא
וְהוּא נִשְׁמָע כְּמוֹ חוֹל
שֶׁזּוֹרֵם מַטָּה אֶל קַרְקָעִית הַנָּהָר.
בַּשִּׁיר הַזֶּה מְדַבְּרִים עַל אֵיךְ שֶׁגַּם
נַהֲרוֹת הָעֲמָקִים הָאַדִּירִים
הֵחֵלּוּ כְּזֶרֶם פְּתַלְתַּל.
מִתַּחַת לַמַּיִם הָעֲדִינִים יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים.
לֹא אֲנָשִׁים כָּמוֹךָ וְכָמוֹנִי.
אַנְשֵׁי אֶבֶן.
כְּשֶׁאֲנִי עוֹצֶמֶת אֶת עֵינַי בַּלַּיְלָה
אֲנִי אַחַת מֵהֶם
וֶאֱלֹהִים הִיא הַמַּיִם.
בְּמֶשֶׁךְ כָּל חַיַּי
הִיא מְכַרְסֶמֶת אוֹתִי
עַד שֶׁאֲנִי נַעֲשֵׂית כֻּלִּי חֲלָקָה וּמַבְרִיקָה.
הִיא מְלַמְּדִת אוֹתִי
עַל עֲדִינוּת וְעִקְבִיּוּת,
עַל סַבְלָנוּת וּמְחֻיָּבוּת.
כְּשֶׁאֲנִי עוֹצֶמֶת אֶת עֵינַי
הִיא מְדַבֶּרֶת אֵלַי בְּקוֹל בּוּעוֹת וּפִכְפּוּכִים:
"מַסָּעוֹת.
אַמְּצִי אוֹתָם
ונַסִּי לִזְכֹּר מִי אַתְּ לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ.
אֵין לִי דָּבָר לָתֵת לָךְ מִלְּבַד מִלִּים אֵלּוּ.
אַמְצִי אוֹתָן אֵלַיִךְ,
וַאֲנִי אֶפְגֹּשׁ אוֹתָךְ שׁוּב כְּשֶׁתַּגִּיעִי אֶל כֵּס הָאוֹקְיָנוּס
בְּתּוֹר מִילְיוֹנֵי גַּרְגִּירֵי חוֹל".
קוֹלָהּ רוֹחֵשׁ בְּדָמִי
שָׁקֵט כְּמוֹ פֶּלֶג מַיִם בַּלַּיְלָה.
הַשִּׁיר הַזֶּה מְדַבֵּר עַל אֵיךְ
כֻּלָּנוּ פָּשׁוּט
אֲהוּבִים כָּל כָּךְ.
הַנְּשָׁרִים טוֹבְלִים אֶת טָפְרֵיהֶם בְּתוֹךְ גּוּפָהּ הָרַךְ
וְשׁוֹלְפִים מִמֶּנָּה אֲרוּחַת בְּשַׂר דָּגִים
לְיַלְדֵיהֶם.
הֵם שָׁרִים אֶת הַשִּׁיר שֶׁל סַבָּא יַחַד אִתָּהּ
וְהוּא נִשְׁמָע כְּמוֹ נוֹצוֹת
שֶׁחוֹתְכוֹת אֶת הַשָּׁמַיִם.
הַשִּׁיר מְדַבֵּר עַל אֵיךְ אַפִילוּ
השִׂנְאָה עוֹד תִּכָּנַע
לַפְּלִיאָה.
הִיא שׁוֹבֶרֶת אֶת לִבִּי כְּמוֹ
פָּזֶל גְּרָנִיט עִקֵּשׁ שֶׁל בְּעָיוֹת
וַאֲפִלּוּ הָעֶצֶב וְהַסְּפֵקוֹת הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר
נִכְנָעִים וּמְפַנִּים מָקוֹם
לְחַסְדָּהּ הָאֵינְסוֹפִי.
וּמִי יָדַע
שֶׁהַחֶסֶד יָכֹל לְהַגִּיעַ לִפְעָמִים
רַק מִלַּעֲמֹד בְּתוֹךְ נָהָר שׁוֹצֵף
עַד שֶׁכָּל מָה שֶׁחָשַׁבְתְּ שֶׁהוּא שֶׁלָּךְ – נִקְרָע מִמֵּךְ לִגְזָרִים
וּבִמְקוֹמוֹ נִתֶּנֶת לָךְ קְלִּילוּת
עֲמֻקָּה כָּל כָּךְ שֶׁאֵינֵךְ יְכוֹלָה שֶׁלֹּא לִבְכּוֹת
דְּמָעוֹת שֶׁל שֶׁבַח מֻחְלָט,
וְלָרוּץ לְאֹרֶךְ גְּדוֹת הַנָּהָר וְלִצְעֹק
לִקְנֵי הַסּוּף וּלְסַרְטְנֵי הַנָּהָר וְלַעֲרָבוֹת הַבּוֹכְיּוֹת
עַל הָאֱמֶת שֶׁל הַיֹּפִי,
עַל הָאֱמֶת שֶׁל הַבּוֹרֵאת
שֶׁנּוֹשֶׁמֶת דֶּרֶךְ הָעֵצִים,
עַל הָאֱמֶת שֶׁל הַבּוֹרֵאת
שֶׁטּוֹוָה חֹרֶף מִן הַמַּיִם וְהַלַּיְלָה
שֶׁטּוֹוָה גּוּפִים מֵאָבָק וּמֵאוֹר
ונוֹשֵׂאת אוֹתָנוּ לְאֹרֶךְ נְהַר הַחַיִּים
שׁוּב וָשׁוּב
עַד שֶׁלְּבַסּוֹף אָנוּ מְבִינִים
מַהוּ נֶצַח.
בִּשְׂפַת הַסְּלָעִים
אֵין מִלָּה כְּדֵי לוֹמַר טָעוּת,
רַק הֲבָנָה גְּמוּרָה מָה זֶּה אוֹמֵר
לִהְיוֹת בֶּן אוֹ בַּת אֲהוּבִים.
אֲנַחְנוּ הַסְּלָעִים
וֶאֱלֹהִים הִיא הַמַּיִם.
גרנטה 12: חיים אילמים – כתיבת טבע חדשה | סתיו 2023
מאנגלית: מור קדישזון