תנוחה ראשונה: לשבת בפישוק

רַק נַדְיָה קוֹמַנֶץ׳
יְכוֹלָה לִהְיוֹת נַדְיָה קוֹמַנֶץ׳

הַיְּלָדוֹת יוֹשְׁבוֹת בְּפִשּׂוּק
מַצְמִידוֹת רְבִיעִיּוֹת לָחָזֶה
וְרוֹנִיקָה סוּרִית נוֹפֶלֶת

הַיְּלָדוֹת מְלַקְּקוֹת
צוֹבְטוֹת חוּטִים
מַשְׁחִילוֹת בְּקוֹפִים

שְׁמוֹנִים צְלָבִים זֶה שׁוֹשַׁנָּה

בַּת דּוֹדָה מוּל בַּת דּוֹדָה
מוֹצְצוֹת אֶצְבָּעוֹת צְפוּדוֹת מוּל חֲמַדְלַאלְלָה
יִמַּח שְׁמָם וְזִכְרָם סָבְתָא מִלְמְלָה

,

מִי שֶׁרוֹעֶדֶת עַכְשָׁו תִּרְעַד
גַּם אַחַר כָּךְ
מִי שֶׁמְּגַמְגֶּמֶת עַכְשָׁו תְּגַמְגֵּם
גַּם אַחַר כָּךְ

הַשְּׁתִיקָה הִיא הַשְּׁתִיקָה שֶׁלָּהּ
נִשְׁבְּרָה הַיַּלְדוּת
צֵל עַל מִדְרֶכֶת וְיַלְדָּה
הוֹלֶכֶת חוֹזֶרֶת
הוֹלֶכֶת חוֹזֶרֶת
חֲתָנִים מֵהֶעָתִיד מִתְאַמְּנִים לְנַשֵּׁק אוֹתָהּ
הִיא מוֹרִידָה
אֶת הַטֶּמְפֵּרָטוּרָה
הֲכִי נָמוּךְ שֶׁהִיא יְכוֹלָה

חָלָב
הִיא שׁוֹתָה
וְשׂוֹבַעַת וּרְעֵבָה

כּוֹרַעַת לֶאֱסֹף פָּנִים
וְחַלּוֹן
וְאֲוִיר
וְשֶׁמֶשׁ חֲזָקָה

שֶׁנִּפֹּל? שׁוֹאֲלִים
שֶׁנִּפֹּל עַכְשָׁו?

,

מַפְרִידִים בֵּינֵיהֶם
הֵן בַּמְּלָאכוֹת
הֵם בַּפַּטִּישִׁים

בִּישִׁיבָה שְׁפוּפָה
הִיא מִתְפַּקַּעַת מֵאַהֲבָה
אֵין דָּבָר
שֶׁאֶפְשָׁר וְיֵשׁ הַכֹּל
שֶׁאִי אֶפְשָׁר
בִּשְׁבִיל זֶה נָתְנוּ לָהּ אֶת הַפַּטִּישׁ
לְהַכּוֹת וְלִשְׁבֹּר
וּמִי לֹא מִסְתַּפֶּקֶת בַּסֶּדֶק

/

האם מילא האקספרסיוניזם את ציפיותינו לאמנות
שתתן ביטוי למאווינו החיוניים ביותר

לא  לא  לא

האם מילא האקספרסיוניזם את ציפיותינו לאמנות
שתלהיט בבשרנו את תאוות החיים

לא  לא  לא

אבל,

/

מהדורה מקוונת | אוקטובר 2020
שתי תנוחות מתוך ׳וינגייט׳, ספר בכתובים
׳האם מילא האקספרסיוניזם׳, על פי ׳המאניפסט הדאדאיסטי׳ (1918),  בתרגום דוד וינפלד