*

אוריאן זכאי

אֵיךְ מְאַיְּתִים
אֶת שֵׁם הָאִכָּר
שֶׁבַּחֲצֵרוֹ עָמַד סוּס,
תַּחַת הַסּוּס זֶבֶל,
תַּחַת הַזֶּבֶל בּוֹר,
וּבַבּוֹר יְהוּדִים
אַחַד-עָשָׂר

וְאֵיךְ – כְּשֶׁמְּכוֹנוֹת כְּבֵדוֹת
נָעוֹת עַל פְּנֵי מַפּוֹת,
שֶׁבָּהֶן כְּבָר אִי-אֶפְשָׁר
לִמְצֹא אֶת שֵׁם הַכְּפָר,
אֲשֶׁר נִכְתָּב אַחֶרֶת
בְּכָל הַשָּׂפוֹת –
מְתַרְגְּמִים
אֶת צַהֲלַת הַסּוּס הַחֲרוּפָה
צַוָּאר צָווּחַ בַּעֲוִית
וּבְעָתַת הַגּוּף
אֲשֶׁר בָּקַע בֶּטֶן
טְלָפַיִם וּפַרְסָה
מִבַּעַד לְתִקְרַת הָעֵץ
הָרְקוּבָה וְאֵיךְ
הִצִּילוּ אֶת הַסּוּס הַהוּא
מִתַּחַת לַפְּרָסוֹת
גּוּפִים
עֲדַיִן מְנַסִּים