רֶל מֶטר ורוֹן מֶטר
בארון, במרתף בניין ביפו, נמצאו 770 עמודי נייר כרוכים.
הדפים מלאים באותיות דפוס עבריות רשומות בדיו כחולה. שורות-שורות בשפת הרֶל מטר.
70 העמודים האחרונים, צמדי מילים, שורות קצרות, בשפת הרוֹן מטר.
לקורא בעמודים נדמה שהוא קורא עברית, אבל הוא מוצא עצמו בתוך עולם אֶפּי ששפתו עברית שאינה זו של בני אדם. לא הצלחנו לשחזר של מי השפה, אבל בין השאר הקורא יגלה בה שפה של חומרים, גופים וחפָצים. ויותר משפה, סיפורים. סיפורים של דברים שאינם מדַבְּרים.
הנה כמה שורות מעמוד 86 בספר: "אותו קיר אותו קיר אותו קיר יודעים המים לאן… לא תדע לא תדע לא תדע חלקוּת המים… מים למים למים למים הם רבִּים בְּיחיד…".
בעמוד 107: "דום דום דום פעמון מנְשים אבני קיר…".
ובעמוד 675: יודע יודע יודע ולא יודע להגיד… בתוך בתוך בתוך המרְאות זה בדיוק…".
אין פיסוק, יש קו אנכי קצר בגובה השורה, המפריד בין משפט למשפט, ויש נקודה מרחפת מפרידה בין מילים. ישנה תנועה בספר מחומר לחומר, ומחומר לגוף ומגוף לחפץ. מאוויר למים לאבן, ומקיר לאבן פסיפס למשקולת, וממים למלֵאוּת לבדידות, ומשמים לנשימה להרהור. 700 עמודים בשפת הרֶל מטר. 70 עמודים בשפת הרוֹן מטר.
רבות השורות, כפי שמצאתם בדוגמאות המובאות כאן, שכאילו משלשות את המילה הפותחת, אבל אין זה שילוש של המילה, אלא של הדבר עצמו.
מי כתב את הספר? אין חתום עליו. גבר? אישה? קבוצת כותבים? האם רושם האותיות הוא גם הכותב? האם מישהו אי פעם קרא בספר? האם הקריאו מתוכו?
אחת לעשרה עמודים למשך שורות אחדות הכתוב מדבר אליך: "נעים נעים נעים עצים וחוטים ודבורים ואבנים ויונים ורשתות דייגים איתך עכשיו ברֶל מטר • שמור פן תימס"… ובהמשך: "חולם ברֶל מטר ושוכח • ברֶל מטר ושוכח חולם ושוכח • אם תבין לא תשכח". וגם: "אתה מרביץ אתה בוכה • מרביץ בוכה • אם אתה מרביץ אתה בוכה". ואתה יודע שזה נכון.
70 העמודים האחרונים, בשפת הרוֹן מטר, רשומים גם הם בכחול, אך תוך הקריאה מתרחשת סינסתזיה, ואתה יודע שאתה קורא שפה חוּמה. בעמוד 701, במקום של הכותרת, כתוב: "מפתחות רוֹן מטר • מבט חשבון הטמעה". באחד העמודים האלה רשום כך: "קרום מים… זיכרון אבנים… אוויר כבשים… אש צחקה לך… בַּשָׁחור הכול… אור מהדברים… בשרב דממה…".
בשום מקום לא תמצא כתוב שפת רֶל מטר ולא שפת רוֹן מטר, אבל כשאתה פותח בספר וקורא בו – אתה יודע שזאת השפה. אתה קורא ויודע שזאת השפה. כמו היית תחת גג, ואתה יודע שאין זו כיפת השמים – כך אתה קורא בספר ויודע שזאת השפה.
מהדורה מקוונת | פברואר, 2019
דימוי: Traidah, קיץ 2018
פורסם לראשונה במוסף תרבות וספרות, הארץ, אפריל 2006