שיר עליך

כשבחוץ לא ברור אם חם או קר, ויש מין שמש משונה, אני מוצאת את עצמי מסתובבת
עם יותר מדי בגדים, עם מעט מדי בגדים,
לא יודעת להתאים את עצמי לדרישות של החיים.

לאכול אצלך ארוחת ערב ולנגב את הלחם במיץ של הסלט
בלי דיבורים שתכיני לי חביתה וקפה לא טעים
אני אשב על הספה מול הטלוויזיה והצלחות יבואו וילכו,
איך כבר בישלת והכנת וחתכת דק-דק וחיממת ושטפת והחזרת לארונות
אני רק ישבתי, ואת לא ביקשת דבר –
רק להכין לי ביקשת.

שיחות ממרחק של בערך שני כבישים מהירים, כמה חופים
בנייני רכבת שנמרחים לבתים פרטיים,
ואפילו כמה שדות איפה שאת גרה.

אל תבואי, אני מטיילת בסוף השבוע,
אל תבואי, אני עובדת באמצע השבוע.

כשהייתי יושבת בגינה עם הכלבה והחתולים
מספרת לך על מה שקרה ומה שיקרה ומה שקורה בכלל בחיים
את, היית חותכת סלט דק-דק ומכינה טוסט וביצים, וקפה
את ידעת לאן אני הולכת בבקרים, ואני ידעתי מאיפה את חוזרת בערבים.

ואני רוצה בשבילך שתצבעי את השיער כמו פעם
ואני רוצה בשבילך שתגורי בבית כמו שפעם
ואני רוצה בשבילך שאספר לך כמו פעם

אבל בינתיים אל תבואי, אני מבקשת ממך רק דבר אחד
וזה לא זה.
את רחוקה לי מדי לעתים קרובות מדי,
וכל בקשה נסדקת על השפתיים עוד לפני שאני מצליחה לפצות את הפה.

מהדורה מקוונת | מאי 2019